אדם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 886
אדם
ביהדות ניתן למצוא שתי התייחסויות לאדם: התייחסות מטפיסית, עקרונית, המופיעה בסיפור בריאת העולם – והשתלשלות הגזע האנושי. בתורה מופיע המושג אדם, המציין את הווייתו העקרונית, המופשטת של האדם, בספר בראשית. לכל שאר אורך הדרך מופיעים כבר בני אדם בעלי זהות מסוימת ועמים בעלי זהות כזו, שידוע לנו מה מקורם, כלומר מי היו אבותיהם.
הלאומני הוא גזעני כי זו תפישתו גם לגבי עצמו - כשייך לגזע מסוים, בעל תכונות מסוימות.
מטרתו של אדם אחד היא לגדול והוא עוסק בזיהוי יסודות המציאות ושיתוף פעולה עם זהות זו. הוא מחפש את הזהה למטרתו.
מטרתו של אדם אחר היא להישרד (תפישת המציאות שלו היא של אינטרסים מתנגשים) והוא במצב מלחמה ומשמיד כל מה שאיננו מזהה בו את עצמו.
ההבדל בין השניים מתבטא בדוגמה הבאה: שיחה שבה אחד מתגונן ומגן על דעותיו והשני מעוניין להפיק מבן-שיחו ידע חדש. בהקשר זה, האנוכי מעוניין ללמוד ויודע מה שהוא כבר יודע.
בכדי לחייב אדם בעונש מתוך הסכמתו אתה חייב לשכנעו שהוא פושע. אם הצלחת, אז מכיוון שאדם זקוק פסיכולוגית להיות צודק = לחיות נכון, הוא יבלה את חייו בנסיון לשלם על פשעיו.
אנשים המאמינים כי ככל שהעשירים עשירים יותר העניים עניים יותר מקבלים באופן יסודי את הנחת המוצא שעניני החיים מנוגדים.
הרומנטיציזם הגרמני הוביל ביישומו לנאציזם - עיסקת חבילה בין הפרגמטיסטים לאידיאליסטים. התעשיינים באיטליה וגרמניה קיבלו את היטלר ומוסוליני מפחד הקומוניזם שסימל אנרכיה ואי-מוחלטות.