אדם רע - מחשבות טובות

 

אדם רע - מחשבות טובות

 

אדם רע החושב מחשבות חיוביות - האם אין בכך סתירה?

אדם רע הוא מכלול האומר שבסה"כ הדברים שבו מכוונים למסקנה ולסיכום שליליים - זוהי התוצאה הסופית של התהליך או של המשוואה, הסיכום של הנתונים, אך אין הדבר אומר שבתוך התהליך או המשוואה אין דברים חיוביים.

למי שמעוניין במהות האדם ובשיפורו יש בכך ענין חשוב מכיוון שאם צריכים אנו לשפר את האדם יהיה זה יעיל יותר לעשות זאת על ידי פיתוח הדברים החיוביים מאשר על ידי התנגדות לדברים השליליים.

מטרתנו המוסרית היא תמיד חיובית ומכוונת לדברים חיוביים. הכוונה היסודית ב"דברים חיוביים" היא כפולת היבטים:

א. דברים שקיימים, שהחיוב שבהם הוא עובדת היותם נמצאים (בניגוד לשלילה, שמייצגת אי קיום). בהקשר זה, חשוב לזכור כי הקיום כשלעצמו הוא חיובי בדיוק כפי שבמתימטיקה די בעובדת זיהוי היש מבחינה מתימטית בכדי שיזכה למעמד חיובי, המנוגד למספרים שליליים שמשמעותם החסר או אינות (מלשון אין).

ב.דברים שמביאים לקיום או שמועילים לו.

מכיוון שמטרתנו עוסקת בחיוב הרי נוכל למצוא כי באופן ראשוני נוכל אמנם להגיע לחיוב על ידי שלילת השלילה אך עלינו להעדיף את חיוב החיוב בגלל שאינו מערב שלילה. אחר הכל כל שלילה היא דבר שלילי אף אם היא מובילה אותנו לתוצאה חיובית. דוגמה: בעבודתנו בגינה נעדיף לזבל צמח לצמוח מאשר לנכש עשבים שוטים; נראה את תכלית הגינה יותר בצמחים טובים מאשר בצמחים רעים ופעולתנו למען הטוב תכלול, כהיבט משני, את שלילתנו את הרע. הפעולה השלילית היא, אמנם הכרחית, אך היא לא תביא לנו את הפירות שלהם אנו מייחלים ואלה יבואו מן העיסוק בחיובי, ממה שאנו מגדלים, מן הצמחים הטובים ולא מן העשבים השוטים.

כך הוא גם באדם אשר, מבחינה זו, כמוהו כגינה אשר יש בה מן השלילי ומן החיובי. אם כל מה שנעסוק בו הוא ניכוש העשבים השוטים לא נשיג דבר, ויותר מכך: נבזבז כוחות. לעומת זאת, מכיוון שמטרתנו הוא חיזוק הצמחים הטובים, הרי בפעולת חיזוק הצמחים על ידי זיבול והשקאה אנו נחזק את החיובי וגם נגרום לכך שהנוגדנים הטבעיים של הצמחים הטובים אשר חזקים יותר באורח טבעי מן העשבים הפראיים יוכלו גם להילחם בעצמם בעשבי הפרא ולהשתתף בהדברתם.

החיובי שבכל אדם הוא חוט השדרה של האנוכיות, זהו היש הפנימי, הזהות העצמית שאיננה מתכלה ואיננה יכולה להתכלות בכל אדם, דבר זה, בקיומו הוא חיובי מכיוון שהוא שואף לסייע לאורגניזם בחייו ובהמשכיותם; זהו רצון החיים, שחיוביותו מובנית בעובדת היותו שאיפה להיות. אם נדע לפתח את האנוכיות נועיל לצמח לצמוח - וכך גם נועיל לו במאבקו נגד עשבי הבר שהם המעשים הרעים אשר אינם נעשים לטובתו העצמית ומזיקים לו מבלי דעת.

יהיה קשה להציג בפני אדם את עובדת אנוכיותו באור חיובי מכיוון שזיהוי האנוכיות הוא מופשט, מתאים למחשבה פילוסופית ויתרה מכך - בחברתנו מוקצה מחמת מיאוס ועלול לגרום לתגובות שליליות גם מבחינת ההשקפות המוסריות הרווחות לגבי ענין זה. הטוב ביותר הוא להתחיל בזיהויים הקשורים למציאות של שאיפת החי להתקיים, כלומר: בפגישתה של תודעתו עם המציאות, ביכולת הידיעה והזיהוי שלו עצמו את היסודות הנחוצים לקיומו.

יכולת זו הקיימת אצל כל אדם היא גם יסוד יכלתו היצרנית ופיתוח שני אלה, הידיעה שלו ויצרנותו בהתאם לטבעו הוא יביאו לחיזוק אנוכיותו ולחיזוק ישותו החיובית. אם נשתמש במשל הגינה, נוכל לראות כי בכל אדם חי יש מתוקף חייו צמח טוב השואף לחיות. חיזוקו של צמח זה (השאיפות הפשוטות ביותר שיש לכל אדם) יביא להחלשת כוחם של העשבים השוטים.

נתונים נוספים