בטחון המדינה?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 950
בטחון המדינה?
שמענו מפי הח"כ מרינה סולודקין כי מקורו של השידוך שלו זכה יגאל עמיר במהלכים של השב"כ. בהנחה שח"כ סולודקין ביססה את החשד שעל פירסומו הצהירה על עובדות ששמען הגיע אליה, ניתן להניח – עם כל הזהירות - שיתכן שיש משהו בדברים. אנו יודעים כי השב"כ הישראלי לא נמנע משלוח יד בארגון שידוכים והקמת משפחות אם עלו הדברים בקנה אחד עם מה שראה כ"בטחון המדינה" – בדיוק כפי שלא נמנע במקרים ידועים רבים מלהרוס משפחות, כאשר הדבר התאים לו.
העובדה שרגישותם של אנשים שהגיעו מבריה"מ לנושא גדולה הרבה יותר מזו של ילידי ישראל ברורה, כי השכלתם הפוליטית של מי שהיו נתיניה של עריצות סוציאליסטית מוצהרת, במיוחד במידת הערכתם הירודה לגבי זכויות היחיד, עשירה בהרבה מזו של ילידי ישראל. אנשים אלה חשו על בשרם באופן ישיר את אימיו של שלטון אשר, באמצעות שירות הבטחון הרוסי, הק.ג.ב., פגע דרך קבע בזכויות האדם כחלק ממה שנתפש על ידו כפעילות לגיטימית.
הסכנה שניצבת למולנו, כאזרחי ישראל, היתה, מאז קום המדינה, דומה ביותר, בשל היות גם ישראל, בפועל, מדינה ריכוזית סוציאליסטית. עובדה זו הוסוותה יפה על ידי פעולתו של המנגנון הממלכתי אשר באמצעות שליטתו הגדולה בכלכלה, בתקשורת ובחינוך גרם לאזרחיו להאמין שישראל היא מדינה חופשית. על אף זאת צצו, במיוחד בעשור האחרון, עדויות רבות לכך ששירותי הבטחון הכללי הישראליים פועלים למען מה שנראה להם כבטחון ישראל בצורה שאיננה מתחשבת כלל בזכויות האדם של היחיד.
הדבר תואם את פעילות מדינת ישראל נגד זכויות הקנין של המתישבים היהודיים לאורך השנים. הדבר מחזק, ללא ספק, את הנחת העבודה של השב"כ – שבטחון המדינה חשוב יותר מזכויותיו של האזרח בה.
העובדה שלא נשמעים קולות רבים המרימים זעקת התנגדות למגמה ברורה זו, המצדיקה פגיעה בזכויות האדם על ידי המדינה, מעיד על המידה שבה גם הארגונים העוסקים באופן מוצהר בהגנה על זכויות האדם והאזרח – ארגוני שמאל בעיקר – לוקים בבורות לגבי הנושא. עם זאת, סביר שמדובר בתסמונת גרועה יותר: באיכפתיות גדולה יותר שיש לפעילי ארגונים אלה כלפי אזרחי מדינות האויב שצרות על ישראל – ובמיוחד אלה של האויב הפלשתיני – מאשר כלפי אזרחי ישראל.
ברוח זו עוסקים אנשי ארגונים אלה בהתרעה קבועה נגד פגיעתה של ישראל בזכויותיהם של מחבלים ונגד כל מה שעלול להשתמע כ"ענישה קולקטיבית" של אוכלוסיית האם שלהם, אשר בה הם חוסים וממנה הם יוצאים כדי לפגוע באזרחי ישראל. נראה שאיכשהו הפנימו אנשי השמאל את הרעיון הנוצרי שהעם הפלשתיני הוא ה"מקופח" החלש שבסכסוך המקומי ובשל עובדת חולשתו זאת הם סולחים לו באופן גורף על כל פשעיו, גם אם אלה מבוצעים בידי שליחים פוליטיים עתירי ממון. כך או כך, ברור שמה שמאפשר את הפגיעה המתמדת של מערכת הממשל הישראלי באזרחיו ומאידך את המנעותו מלפגוע באלה שפוגעים בהם הוא התירוץ של דאגה ל"בטחון המדינה". מה שנותר הוא לברר למה בדיוק מתכוונים ב"בטחון" זה, אם מאפשר הדבר פגיעה כה קשה בזכויות אזרחיה של המדינה הזו.