בניגוד לחיים

בניגוד לחיים

ברדיו ובטלויזיה מדברים כל הזמן על מוות, מחלות ונכויות. בתשדירי הפרסומת בטלויזיה הם מראים לנו כל הזמן ילדים נכים וזקנים חולים. ביומני החדשות ובתכניות התעודה הם מפציצים אותנו במבול של תמונות ממלחמות ברחבי העולם, בתיאורי נזקים, הרס ומוות שמתרחשים כתוצאה מהתפרצויות הרי געש, אסונות, רעידות אדמה ושטפונות.

כל אלה מצביעים על מגמה שאינה עולה בקנה אחד עם החיים הטובים. ואין מדובר רק במגמה שלילית מודעת אלא בהרגל שהוא תוצאה של חינוך לקוי, אשר הפך לדרך היחידה שבה רואים נציגיה של מגמה זו העולם.

והעונש או הקנס על חיים רוויים בשלילה כה רבה של החיים היא מחסור בהבנה וידיעה של איכות החיים החיוביים ולפיכך חוסר יכולת להצביע על הטוב הגדול הקיים בעולם כל הזמן ובכל המקומות, שהוא גדול בהרבה מכל האסונות והרוע שמתארים התקשורתנים שלנו.

אחת מתוצאותיה הבעייתיות של מגמה זו היא המחשבה שלהיבטים החיוביים של החיים יש חשיבות פחותה מזו שיש להיבטים השליליים. אסונות, דבר זה מובע במיוחד על ידי היותם של אסונות מוערכים על ידי אנשי התקשורת השלטת כמה שמעניין ומושך את תשומת לבו של האדם יותר מאירועים משמחים או כאלה הנוגעים למעלות אנושיות.

ואולי מעל לכל זה מה שמייצג את הנזק הגדול ביותר שנגרם לעולם האנושי כתוצאה מגישה זו הוא היעדר היכולת לראות את הנולד – ובמיוחד את הנולד החיובי. שכן, בעטיו של ההרגל לראות את האבדן מתמקד האדם הפשוט במה שקיים בחייו העכשוויים במיוחד במונחים של קיום חומרי, כזה הכפוף לנזקים של פגיעה ואובדן שניתניפ להבחנה בחושים. בשל כך נמצא, מבחינתו של האדם, כל מה שיכול להיות מעניין, מרתק ומסעיר בעולם המופשט של הישגי הרוח האנושית.

בגלל שהוא איננו קיים עדיין בעולם, אין מושא החזון בגדר אפשרי כלל עבור רוב בני האדם. בדיכוי זה של שאיפות בני האדם, תקוותיהם ותכניותיהם, שהם מקור הכוחות שיש להם במלחמתם עם עימותי קיומם, מרוקנים מאגרי האנרגיה הרוחנית שלהם. כך, בשל מיקודו בשלילי, נחלשת עמידתו של האדם בעולם.

נתונים נוספים