גבול הקידמה

 

גבול הקידמה

מה שמובן מאליו בטעות

במשך עשרות השנים הראשונות של חייו, כשהאדם עדיין צעיר, לרוב הוא בריא בגופו ואין הוא נותן את הדעת על מידת מורכבותו הרבה של מנגנון חיים זה. בכל התקופה הזו מתפקד האדם מבלי לתת את הדעת על התהליכים הפנימיים הרבים המתרחשים במערכות השונות של גופו, כשהוא אוכל, שותה, ישן, הולך ורץ בהתאם לרצונו. במיוחד אין האדם מודע אז לכך שבעצם, על אף שגופו סר למרותו באופן מלא, אין הוא שולט בו, למעשה, באופן מלא.

כך, במשך שנים על גבי שנים שבהן מספק גופו של האדם את כל מאווייו, אין האדם נותן את דעתו על כך שלמעשה יש תהליכים רבים המתחוללים בגופו מכוח עצמם, אשר אין לו מושג לגבי הדרך שבה הם פועלים ולמעשה אין הוא יכול להפעילם באופן מודע. די, למשל, במחשבה על מערכת העיכול, המבצעת מדי יום תהליכים של עיבוד מזון, המתרחשים ברמת המבנה היסודי של החומר, אשר האדם איננו מבין או מכיר ואף אם היה רוצה בכך לא היה יכול להפעילם או לשלוט בהם באופן מודע.

וגם כשמגיע האדם לגיל מאוחר יותר, וגופו מתחיל לאותת לו, באמצעות בעיות בריאותיות, על מידת אי ידיעתו זו, לא נפתרת החידה אלא רק מודגש מעמד החסך שקיים בהכרתו של האדם לגבי מצבו הגופני. למעשה, מדי פעם – כשחולה האדם או נפצע – הוא מקבל תזכורת לגבי עובדה זו, אך מבטעו של האדם לשכוח את הדבר לאחר שהוא שב לבריאות. אך למעשה די בתקלה קלה באחת ממערכות החיים הקיימות בגוף האדם כדי לשבש או, במקרים חמורים, אף להשבית לגמרי את כלל פעולת החיים של האדם.

בנוסף לכך, כאשר מנסה אדם לפתור את הבעייה שנקרית לו באמצעות מדע הרפואה, הוא מגלה שגם אלה המחזיקים ברמה הגבוהה והמתקדמת ביותר בתחום מתקדם זה אינם מחזיקים בידע מלא בנושא, לפחות לא כזה שיש בו כדי להבטיח שליטה מלאה בבריאות האנושית. בדרך זו לומדים בני אדם רבים – ואולי כולם – על יסוד נסיונם האישי את עובדת אי ידיעתם לגבי מערכות הקיום שהעניק להם הטבע.

בני אדם חכמים אינם זקוקים לתזכורת זו כדי לדעת שזהו מצב הענינים, שבו הם מתייחסים אל הכוחות שיש להם מגיל צעיר, בטעות, כאל מובנים מאליהם וכאל כאלה שיהיו עימם לנצח. בני אדם חכמים יודעים להסיק ממראה עיניהם בחברה שמסביבם עד כמה שומה עליהם להעריך – ואולי אף להודות – את העובדה שעם כל הקידמה שקיימת בעולם, עדיין רב הנסתר על הידוע כשמגיעים הדברים למצבם הבריאותי.

 

 

נתונים נוספים