דמיון, מציאות ותיאוריות פוליטיות

 

דמיון, מציאות ותיאוריות פוליטיות

מבחינה לוגית, גם כדי לשלול קיומו של משהו יש לדעת במה מדובר: אם אתה טוען שאין בנמצא סוס ורוד, עליך לדעת מהו בעל החיים הקרוי סוס ומהו צבע ורוד. אך ידיעה זו איננה מאשרת את קיומה האובייקטיבי של עובדה כמו סוס ורוד במציאות הממשית – אלא רק במציאות הרוחנית של מחשבות וידיעות מופשטות. למעשה רעיון כזה הוא הצהרה על קיומו כרעיון, כמהות סובייקטיבית, כציור של הרוח ותו לא.

מכך, השולל את קיומו האובייקטיבי של משהו מצהיר כי קיומו הוא סובייקטיבי, כלומר קיום רק כרעיון מופשט, אשר איננו נמצא במימד גשמי.

בהתאמה לכך, נסיונם של אנשים להביא מהות דמיונית מופשטת לידי קיום – כמו, למשל, רעיון פילוסופי עמוס סתירות או מדינה פלשתינית, כמוהו כנסיון לשכנע מישהו באמצעות סרט מדע בדיוני שיש בנמצא טכנולוגיות של העברה על-חושית, מפלצות וחיזרים. אך סרט מדע-בדיוני אינו תקף אובייקטיבית ואינו יכול להיחשב להוכחה מדעית.

כל הדיקטטורות ניסו לשכנע המונים בתיאוריות שחפצו ביקרן; רבות הדוגמאות לנסיונות שווא לרתום תיאוריות מדעיות לצרכים פוליטיים. הנאצים, מתוך הקשר ההסטורי התיאורטי שטוו בינם לבין הגזע ההודי העתיק – מקור הגזע הארי – ומתוך שאיפתם להשתייך גזעית אל מה שראו כמקור התרבות המערבית, קרי: תרבות יוון העתיקה, מימנו חקירות ארכיאולוגיות במזרח התיכון וסיבסדו מחקרים רבים (כולל מזוייפים) שיכולים היו להצביע על קשר בין תרבויות הודו-יוון לתרבות גרמניה.

מהלכים דומים נעשים גם בשדה הממסד המדעי, כאשר הוא פועל על יסוד מגמות פוליטיות שמטרתן לחזק מגמות פוליטיות פנים-חברתיות. דבר זה מתבטא, למשל, במאמץ שעושים במאתיים השנים האחרונות מדענים למצוא את ה"חוליה החסרה" שתוכיח את מוצא האדם עפ"י התפיסה הדארוויניסטית. על יסוד העקרון הגורס כי צבא מחתרת מנצח כל עוד אינו מושמד, הצליח החלק הלא-רציונלי של הממסד המדעי במערב לגרום לרבים לחשוב שכל עוד לא הוכחה התיאוריה הדרוויניסטית כטעות הרי היא יכולה להיחשב כאמת – כל עוד אין תיאוריה טובה יותר בשטח.

אך גישה זו מתעלמת באופן גמור מכך שיש בנמצא תיאוריה טובה יותר. תיאוריה זו מוצגת מזה כשלושת-אלפים שנה על ידי היהדות – והיא עדיין לא הופרכה. התיאוריה היהודית כוללת ידע מפורט ביותר, אשר הממסד המדעי בעולם עדיין לא מצא לנכון להתייחס אליו בכלים חקירתיים אובייקטיביים.

כך הוא הדבר גם לגבי אוצרות עובדתיים ואמנותיים רבים הקיימים באיזורים שבהם סימני תרבויות עתיקות, כמו עמי הודו העתיקים או תרבויות דרום אמריקה, אשר בשל העובדה שהם מכילים נתונים רבים שאינם עולים בקנה אחד עם המקובל על הממסד המדעי, אין הם זוכים בינתיים להתייחסות רצינית. אם היה יחס זה של הממסד המדעי קיים בנפשו של אדם יחיד, סביר שהוא היה ממוין כלוקה במחלת רוח, שהיא מצב שבו אדם שאינו מבחין בין דמיון למציאות דבק ברעיון סובייקטיבי מסויים שיש לו, מאשר כל מה שמתאים לו ופוסל כל מה שאינו מתאים לו. כפי שמראה ההסטוריה יכול עם שלם – או תרבות - ללקות בשגעון כזה אם משכנעים אותו ברעיון עוועים כזה במשך זמן ארוך מספיק. בהקשר זה ניתן לומר כי אינך יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן אבל אתה בהחלט יכול לרמות המונים הרבה זמן – ולמעשה למשך חיים שלמים.

אתה יכול לעשות כדבר הזה באם תחזיק בבני אדם באמצעות משטרים כה פוגעניים, שהם יאבדו את יכולתם להתנגד פוליטית ואז ייפגעו גם ברמת חשיבתם ויכולת זיהויים את האמת. במצב כזה נמצא חלק גדול מתרבותנו, אשר הממסד השליט בה איננו מאפשר לתיאוריות רבות להיבדק כהלכה מבחינת בסיסם המציאותי, כדי לברר באם יש בהן כדי להועיל לאנושות ולהרחיב את השכלתה.

סביר שכדי להגיע למצב של שכלתנות נאורה מסוג זה, שבו ירשו חכמי האנושות להכניס גישות רעיוניות לתוך הערים המבוצרות שבנו באקדמיה הנוכחית, צריך להיפטר קודם כל מתיאוריות דמיוניות שחסרות ביסודן את מה שמאפשר יציבות מציאותית אמיתית. בין אלה כל התיאוריות התלושות, המבוססות על סיסמאות שטחיות, כמו אלה שהסוציאליזם מספק למאמיניו.

נתונים נוספים