מרתון
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1017
מרתון
ריצת מרתון היא דוגמה קלאסית להוצאה מהקשר. רובם המכריע של בני האדם בעולם של היום מבינים את מושג המרתון כמבטא מרחק ארוך במיוחד, אף כי הוא נגזר הסטורית מהעימות בין היוונים לפרסים ומבטא את נצחון הרוח האנושית בהקשר ההוא.
הפיכת ריצה למטרה מסוימת לריצה מחוץ להקשר - לריצה כשלעצמה – הפיכת פעילותו הגופנית של אדם לפעילות שנעשית מחוץ להקשר ואז גם "להיות ספורטיבי" נהפך לסוג של מנהג שלגבי תרבויות "מתורבתות" דוגמת התרבות המערבית היה למאפיין תרבותי קבוע.
במדינות העולם השלישי לא הגיעו מבחינה תרבותית לניתוק המסוים הזה. בהודו הגיעו המתרגלים מדיטציה לידע בתחום הניתוק עד כדי סוגסטיה מלאה - התודעה שולטת לחלוטין בגוף עד כדי כך שהגוף מאבד כל תפקוד במציאות.
הצד השני האופייני לגישת ההתנתקות בא לידי ביטוי בכך שהתרבות המערבית החומרנית פיתחה את הספורט כביטוי של תרבות הגוף. לפי תפישה זו, שהונחלה קודם כל בהשראת אנגליה, הגוף נתפש כשולט, כמתנה את פעולות האדם, הכל נמדד לפי הגוף וערכים של מראה חיצוני הם שמכוונים את התרבות בכללה.
זוהי כניעת העולם המערבי לדטרמיניזם מהסוג הגרוע ביותר, כי אנשים מחזיקים באמונות שניתן לשלוט במראה החיצוני ולוקחים את רעיון השינוי האפשרי אל מעבר לגבול האפשר בכדי לעשות ממנו מערכת מוסרית בין-אישית (פוליטית), בכדי להפוך אנשים לפושעים.
מערכת מוסר אנטי-מוסרית היא כזו שיוצרת מדדי מוסר שאנשים אינם יכולים לחיות לפיהם ודנה את מי שמסכים לה לחיים איומים של הוקעה חברתית והשפלת היחיד על ידי עצמו בגלל שהוא חושב – אף כי לא מפורשות – את עצמו לפושע, על דברים שאין לו שליטה עליהם, כמו מראה חיצוני, הכולל תופעות של השמנה או מחלה, המוצגות כאילו הן חלק הכרחי של בחירה בזמן שהן אינן.
בהקשר כזה, מוצא האדם את עצמו מוצא מהקשר, כלומר: מחד רוחו מואשמת באחריות לבחירות שליליות אך מאידך מקובל פילוסופית כי אין לאדם שליטה בהם. כך נתפשות בחירותיו המעשיות כמרתון של פעולה בלתי הישגית, אשר אינה נוגעת במציאות ואשר להישגי האדם אין שום קשר סיבתי ברור אליה.