אתה לא שמאלני

אתה לא שמאלני (*)

אתה חושב שאתה שמאלני אבל אתה לא; להיות טוב-לב איננו להיות שמאלני.

אתה אינך אלא קרבן לתרמית גדולה ואתה מתבלבל בין להיות טוב-לב לבין להיות שמאלני. זה נכון שביסוד השמאלנות המוצהרת יש הצהרה שמביעה טוב לב כלפי האדם, אך המרחק בין הצהרה למעשה הוא גדול, ובמקרה של השמאל ניתן לראות, באמצעות ניתוח ההצהרה והעובדות ההסטוריות כי הוא בלתי-עביר.

כפי שיהודי איננו רק מי ששומר מצוות ולעומת זאת יש "רשעים ברשות התורה", אשר שומרים מצוות על אף שהם מבצעים חטאים - ושומה עלינו לדעת את ההבדל ביניהם, כך יש לדעת את ההבדל בין השמאל לבין טוב הלב ובין הערכים השמאלניים האמיתיים לבין אלה של היהדות. (בהקשר זה כדאי לזכור כי היהדות כוללת את כל העולם ומתייחסת לכל מה שקיים ולכן, בהכרח, תהיינה תמיד תכונות מקבילות ומתאימות ליהדות בתיאוריות רבות, כולל כאלה שבפועל מנוגדות לה.)

משל: כדי לשלות דג מן המים יש תמיד צורך בפתיון – בדבר שימשוך את הדג אליו; על כן על הפתיון להיות תואם מבחינה ערכית לאלה של הדג. הנמשל: השמאל משתמש בפתיון טוב הלב כדי להפיל בפח את הנוהים אחריו.

השמאל אינו טוב לב אלא הצהרה על טוב לב אשר פועלת, כפושעת, בניגוד לכך; השמאלני איננו עוזר לבני אדם אלא מזיק להם. הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות ובחלק גדול מהן כוונות השמאל נראות כטובות אבל אינן כאלה.

השמאל ממליץ על עזרה לחלשים, אך הוא מתעלם – ובמכוון – ממקור העזרה. למעשה השמאל ממליץ על גזל. לא רק שהגזל הוא חטא בכל קנה מידה מוסרי, יהודי או לא, שהוא עוול עצום בפני עצמו, אלא שהגזל הוא אף מקורו של העוני הגדול ביותר שקיים ברוב חברות אנוש משחר ההסטוריה.

שני אנשים יושבים מולך, ושניהם מבקשים ממך לעזור לעניים, אך יש ביניהם הבדל: אחד מהם מכוון אל ראשך אקדח.

אם אתה עיוור, אתה חושב שהם אומרים אותו דבר, כי אתה שומע רק את המלים. אבל אם אינך עיוור אתה מבין שיש ביניהם הבדל עקרוני ומוסרי - ההבדל בין שניהם הוא ההבדל שבין המוסרי ללא מוסרי.

וזהו גם המבדיל – והמנגד - בין היהודי לשמאלני: היהודי ממליץ, מבקש, מציע ומצהיר. השמאלני כופה. הטוב מבקש. הרע מאיים. הטוב מכיר בזכותך, הרע לא.

זהו גם ההבדל בין הטוב היהודי והרוע השמאלני: הטוב מכוון אותך לרווח והרוע להפסד: הטוב מראה לך שכדאי לך לעשות כי יש בכך רווח – בשמיים או בארץ. הרוע מאיים עליך שאם לא תעשה, יהיה לך בכך משום הפסד – והוא זה שידאג לכך שתפסיק.

(*) במקורו, נכתב מאמר זה כתגובה למאמרו של הרב אבינרי "אני שמאלני".

ההבדל איננו בין השמאל לימין אלא בין השמאל לטוב, כי השמאל הוא הרע. רע מיוחד – רע במסכה. השמאל ממליץ לך להיות נדיב בממון שיסודו גזל. הטוב, בניגוד לכך, ממליץ לך להיות עשיר על יסוד מוסריותך, עמלך ויצרנותך שלך. היהדות, בהתאם, גורסת שמוסריות היא המקור היסודי לעושר (ואכן, היו אבות היהדות עשירים מאד בזכות חייהם המוסריים).

היהדות רואה את האדם כבוחר. לפיכך היא מאפשרת לו לעשות את הדברים – החל מיצירת עושר וכלה בחלוקתו - מתוך בחירתו החפשית. בכך היא מכבדת את צלם האלוהים שבו. השמאל, בניגוד ליהדות, רואה את העשיר כמי שמותר לגזול ממנו בתירוץ של "עזרה לחלשים". ברעיון זה השמאל מתבסס על כפיה: הוא תומך בכפיה בפועל בכל דרכו. אם הוא אינו יכול לכפות "עזרה", הוא מוקיע, מוסרית, את זה ש"אינו עוזר". זוהי חדירה עקרונית לרשות היחיד האנושי, אשר יוצאת נגד בחירתו של היחיד בדרך שבה הוא חפץ לנהל את חייו ורכושו.

ביהדות מרכזית הדברה "לא תגנב". השמאל מציע, אף כי לא במלים אלה ממש, "תגנב" ואח"כ "תתן". בהתאמה לכך, השמאל הוא שאחראי לכך שהנותנים לא יבדקו את המקור לנתינה – ובעקבותיהם גם המקבלים. למעשה, השמאל לוקח ממך כדי לתת וממשיך לקחת מכולם ולא משנה עד כמה הם עניים.

בניגוד להצהרותיו, השמאל אינו מכבד את זכות האדם היסודית, זכות הרכוש, שהיא התנאי לחיי היחיד. השמאל מנצל את טוב ליבם של רוב האנשים ואת רצונם לעזור למצב העולם אך הוא מכוון אותם לערעור עקרונות היסוד שעליהם העולם ניצב; ההבדלים בין בני האדם, החל מהמצב הרוחני שלהם וכלה במצבם החמרי הוא תוצר של עקרונות אלה והשמאל מנסה למחוק את ההבדלים שבין בני אדם ובכך למוטט את השיטה שעליה הוא מבוסס. מתחת לסיסמה "לצמצם את הפער בין עשירים לעניים" טמונה האמת שאין איש יודע – או יכול לדעת - מיהו העשיר באמת, מי באמת העני – ומדוע. כל מה שיכול השמאל להציע הוא מדידה חמרנית, שהיא שטחית ובכך גם לא צודקת בעצם הענין; מדידה מסוג זה היא שיפוטית במובן השלילי של המלה.

מנקודת מבט יהודית, קיומם של עשירים בעולם הוא קודם כל ביטוי של מוסריות, אצילות, טוב ושפע. לעזור לעניים כהלכה הוא לסייע להם להגיע למצב של יצירת עושר ולא להפוך את העניים לשותפים לפשע של גזל ולהפוך גם את העשירים לעניים על ידי שדידתם.

השמאלנים, החפצים לחלק את הרכוש באופן שויוני רוצים, למעשה, את ביטול מושג הרכוש עצמו; השמאל דוחף לכך שרכוש יהיה בידי מי שלא רכש אותו ביושר – וזו קריאת תגר על מערכת הצדק בעולם כולו.

בניגוד להבנתם המוטעית של רבים, השמאל איננו צורה של יהדות כי אם של נצרות. הראשונים שקראו לביטול הקנין הפרטי ויצאו עקרונית ורעיונית נגד העשירים והעשירות היו הנוצרים הקדמונים. אנשי השמאל, הקוראים לאותם ערכים, הם יורשיהם.

אם אתה שמאלני, אתה בעצם נוצרי. לכן אתה אינך שמאלני. במיוחד לא אם יש לך לב טוב ואתה רוצה לעזור לחלשים. ביהדות נמצא מפתח הידע שבאמצעותו נביא את העולם כולו לעושר: על ידי בחירה ומוסריות – לא על ידי כפיה וגזל. לא רק שהדבר מנוגד לשמאל, הוא גם מראה מדוע כל מה שיכול השמאל להביא הוא רק עוול, אי מוסריות – ועוני; לכן, לא רק שלהיות טוב-לב איננו להיות שמאלני – הוא גם מנוגד לו.

נתונים נוספים