ענין של חיים ומוות

ענין של חיים ומוות

כולנו נהנים מדי יום ממספר עצום של פעולות המבוססות על ידע ומיומנות המופעלים על ידי מליוני בני אדם, כאשר לכל תקלה שעלולה לקרות בהקשר זה יש משמעות מעשית של הפסקת אחד הערוצים הקבועים התומכים בחיים. בשל קשר חזק זה לחיים, זהו ענין של חיים ומוות על אף שלא רבים סוברים שבביטוי זה מתאים לענינים כמו נסיעה במכונית, רכישת ביגוד, בניית גשרים או אמנות. לרוב, דווקא אנשי המדינה המתערבים באלף הדרכים שבהם מאורגנים חיינו, זוכים באהדה מצד החברה, אשר איננה מעניקה הערכה דומה לאופה הלחם העירוני.

רבים בחברתנו הם בני האדם שאינם מזהים את קו הגבול הדק הזה שבין השקפה אישית לנטיה לפגיעה בחופש של אחרים. דבר זה נכון במיוחד לגבי מחשבות נכונות. היום, למשל, שמעתי ברדיו שיותר לא יושארו מוצרי חלב בחוץ שעה לפני פתיחת החנויות, במיוחד לא אם הם צריכים קירור. הרבה יגידו: "רעיון טוב. כי מוצרים בחוץ מתקלקלים וככה מקפידים שיהיו טריים." אך בידיעה נאמר גם כי החוק מותאם ל"פקודת שמירה על טריות המזון" או משהו בדומה לכך, שאמור לפעול לטובת האזרחים. מבלי לשים לב לכך שמדובר בפעולה של כפיה, אשר בלי קשר לתכנה היא איננה מאפשרת לבני האדם שחייבים לציית לה את החופש לבחור על פי מחשבתם. ולכן, בשל היות הרעיונות שבהם מדובר נכונים, אזרחי החברה רגילים לומר על חוק מסוג זה: "נכון. הדבר צודק".

טעותם היא בכך שהם מתייחסים אל מה שבתוכן החבילה ולא אל מה שנוגע למטרתה הכוללת או לדרך שבה היא נכפית על הציבור האנושי. הטעות שלהם טמונה בדיוק בהבדל העקרוני שבין נכונותו העובדתית של הנושא שבו מדובר לבין הזכות לכפות מחשבה – מחשבה כלשהי, נכונה או מוטעית - על בני אדם אחרים.

ואם נתייחס שוב לגופו של הנושא כדאי שנשאל: כמה פעמים קורה באמת שאנו נתקלים במציאות בכך שמוצרי מזון הם לא טריים? הרי מערכת עצומה של כלכלה, שבה מעורבים מליוני בני אדם, פועלת מדי יום כדי להבטיח שגם אם יש תקלות הן יהיו נדירות ביחס. אך אנשים בעלי כוח, המעוניינים בביצור עמדות פוליטיות על ידי הצגת עצמם כדואגים לציבור, בניגוד לאלה ש"אינם דואגים", נוהגים לנפח את מידת התקלות האמיתית מעבר לגודלה במציאות. ואלה הם המקור לצורך המפוקפק של המדינה לחקוק חוקים כדי להגן על הציבור מפני תקלות.

כי לרוב, אין הציבור מודע כלל לכך שדרך הטלת חובה על מערכת חברתית קיימת היא דרך של גרימת נזקים אישיים שאינם ניתנים לשיעור על אנשים רבים שהם אלה שעוזרים באמת מדי יום בהפעלתה של מערכת חיה, אשר ממילא מסייעת בפעולתה לציבור.

תקלה כמו זו שמפניה מוזהר הציבור, אם וכאשר היא מתרחשת, קשורה לרצפי עבודה גדולים ומתמידים שנעשים על ידי בני אדם רבים ביותר שאינם זוכים לפרסום. אלה הם בני האדם אשר לא רק שהחברה הקיימת איננה נוהגת להעלותם על נס ככאלה שמספקים להמוני בני האדם את כל צרכיהם היום-יומיים, אלא שהם ייפגעו מכל חוק או הנחיה כפייתית אשר ייכפו על שגרת פעולתם וישבשו בכך את פעולתם. למעשה, אלה שרוצים להרוויח פוליטית באמצעות הוספת הנחיות נוספות לשגרת הפעולה של היצרנות המועילה יפגעו בזכויותיהם של עמלים רבים בכדי להרוויח כמה נקודות זכות לטובת רצף חייהם הפרטיים.

והבעיה הגדולה ביותר היא שמדובר בעקרון כללי, אשר אינו מסתכם בנושאים טכניים קלים ביחס אלא נוגע בענינים כבדי משקל, שהם בעלי השלכות על חיים שלמים. למעשה, הפוליטיקאים עושים לנו הרבה דברים מסוג זה בענינים של חיים ומוות. דברים מסוג זה, אשר באים לידי ביטוי בחקיקה קבועה של אנשי ציבור בנושאים שנוגעים לסדרי החיים הכלליים, מקובלים בחברה כחשובים בדיוק מכיוון שמדובר במערכות שמהוות את הבסיס לקיומנו. אך הרי כל איש מטבח אחראי לבריאותנו התקינה וכך הוא עם גם מאות אלפי בעלי מקצוע שכל טעות שלהם עלולה לשאת תוצאות טראגיות. ובכל זאת אין רוב בני החברה שאנו חלק ממנה מוצאים לנכון להעניק לאנשי מקצוע אלה את המעמד, המשאבים והחסינות שהם מעניקים לאנשי ציבור, על אף שאלה האחרונים אינם מפגינים לרוב את הכישורים המקצועיים שהפועלים המקצועיים והמיומנים שמניעים את חיינו מיטיבים להפעיל.

נתונים נוספים