הלוחמים באמת

הלוחמים באמת

תיאוריה פילוסופית (*)

בלהט המאבק של חילונים שוטים כנגד אי ההתגייסות של החרדים הם מצליחים לגרום להם להיות במגננה קבועה ובכך להסיט גם את תשומת הלב של לומדי התורה עצמם – שלא לדבר על חובשי הכיפה שאינם תלמידי ישיבות וששירתו בצה"ל – מכך שהם לוחמים בעצמם. למעשה, הדת בישראל נפגעה קשה מכך שגם חלק גדול מהנאמנים לה במצוותיהם שכחו כי מה שהם מגינים עליו הוא, במונחים "לא דתיים", תיאוריה חסונה ובלתי-מופרכת, המציגה את לומדי התורה כצבא רוחני אשר יעילותו בהגנת עם ישראל גדולה לפחות כז של צה"ל.

מדובר בחלק מתיאוריה מטפיסית שאיננה מוצגת ככזו על ידי שומרי המצוות. סביר שהסיבה לכך היא הימנעותם של הדתיים היהודיים מלעסוק בפילוסופיה וחוסר יכולתם – או רצונם – להתמודד עם תביעותיו האינטלקטואליות של העולם החיצוני לדת, כלומר זה שאיננו שומר מצוות. יתכן שמדובר בהזנחה ושכחה מצדם של חובשי הכיפות, לגבי ההכרח שיש בהשבה רוחנית של מלחמה שערה אל מול המציגים אותם כחסרי מעש.

יתכן ששכחה זו, שהיא תוצר של ההשפעה החמרנית, נובעת מהצלחתם של המתנגדים לדת לשכנע את בני פלוגתם בכך שהעיסוק הרב בלימוד ספרי הקודש – מה שלפי התיאוריה המוחזקת על ידי הדת הוא הערך המרכזי המגן על קיומו של העם – איננו יעיל כמו שהם סוברים, או – מה שגרוע אולי יותר – שאין להם סיכוי לשכנע את ה"חילוניים" בכך שלפעולתם הרוחנית יש ערך מעשי.

דבר זה הוא טראגי במיוחד על רקע המשאבים העצומים שמוציאה המדינה מכספי משלם המסים כדי לתמוך ברובד האקדמי החילוני, שחלקים גדולים ממנו עסוקים במחקרים ופעילות רוחנית שאינם בעלי השלכות מעשיות בלשון המעטה. כל ראש חטיבה במוסד חינוך חילוני עולה, לפי תפישת החינוך הלא-דתי, בחשיבותו וביעילותו, על כל ישיבה תורנית – והתקציבים והמשאבים שנקבעים כדי לתמוך במוסדות האקדמיים החילוניים מותאם לתפישתו של חינוך זה.

(*) פילוסופית, בהקשר זה, פירושה בשפה האוניברסלית היסודית של הידע

נתונים נוספים