זכות החרם והשביתה

זכות החרם והשביתה

מעניין שבאופן קבוע, כשמדברים על הכפיה שבידי הקהילות היהודיות הדתיות, מבלבלים את זכות החרם - שכמוה כזכות השביתה - עם פגיעה ישירה; האם אין קשר בין בלבול זה לבין העובדה ש"זכות השביתה" מפורשת בידי הסוציאליזם ונושא דגלה הרשמי - ההסתדרות הממשלתית - כרשיון לאלימות והרס גדולים הנערכים על ידי ה"פועלים השובתים"?

כפי שהזכות לשבות אינה הזכות להפריע למי שרוצה לעבוד, זכות החרם של שומרי המצוות איננה זכות לפגיעה בזכויות של בני אדם אחרים אלא זכות אמיתית לשתף פעולה רק עם מי שרוצים – ולקנות רק ממי שחפצים לקנות ממנו. מבחינה זו מדובר במימוש זכותו של הצרכן לבחור במי מבין היצרנים הוא חפץ כשותף לפעולתו הכלכלית.

אין זה מקרי, כמובן, שדבר זה איננו אהוב במיוחד על שליטי המדינה. הם מעוניינים בקביעת שליטה מוחלטת בתחומים כלכליים. בנושאי כלכלה, כל סוג של בחירה שאותה עלול הצרכן ליישם בין תוצרים, יכפה על היצרן לשפר את תוצריו ולייעל את שירותיו כדי לשמור על חלק השוק שבו הוא פועל. מבחינתו של השלטון מתן חופש כזה בידי הצרכן עלול לגרום לו לערער על השירותים שהוא מקבל מהמונופול הממשלתי ולתבוע את שיפורם או – גרוע יותר – את החלפתם של אנשי השלטון ביעילים יותר...

נתונים נוספים