לדראון עולם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 2465
לדראון עולם
על הבגידה המטפיסית בתיקון העולם
גירוש ששת-הימים שאותו עברו בימים האחרונים אלפים מבני העם היהודי ייזכר לדראון עולם בתולדותיו של עם זה מכיוון שהוא הראה קבל עולם ועדה עד כמה התדרדרה היהדות עד כדי קבלת המוסר הנוצרי, כלומר: עד כמה הצליח השלטון הנוצרי בארץ ישראל – ממשלות הסוציאליזם לדורותיהן - לגרום לבני העם היהודי להתנהג כנוצרים.
כצפוי, המראה המביש, שלא היה כדוגמתו בהסטוריה העולמית, של מגרשים ומגורשים, המתייפחים זה בזרועות זה ושותפים שניהם לביצוע פעולה לא מוסרית ולא אנושית של פגיעה בזכויות היסוד של האדם באשר הוא, יכולה היתה להיות מבוצעת אך ורק על ידי מי שהורעל עד עמקי נשמתו ברעיון הנוצרי של אהבת האוייב.
מה שאפילו הנוצרים עצמם מעולם לא הצליחו לבצע - להביא את בני עמיהם למצב של נתינת הלחי השניה למכיהם – הצליח לעשות היהודי; מה שנעשה במעגל הראשון, מבית, בבכיה וחיבוק שבין יהודו-נוצרים, נעשה במעגל החיצוני, ביחסי-החוץ שבין היהודי לאויביו המוסלמים והנוצרים, באמצעות ויתור של הגיס החמישי, שליטה הכוחני של ישראל על עניניהם של בני עמו, אזרחיה היהודיים של המדינה.
ואין לשכוח כי לבגידה זו עזרה גם בגידתם של אלפים-אלפים רבים, החל מחיילים, המשך באנשי תקשורת וכלה בנהגים, מפעילי ציוד מכני כבד ועוד. אלה, אשר נולדו כיהודים שוכנעו, במשך שנות חינוך רבות לפעול עפ"י מפתח המוסר הנוצרי, לויתור הקרבתי לא יהודי זה על קנינם-בזכות של בני העם היהודי.
כדאי, בהקשר זה, גם לזכור את האכזבה שנחלו בני העם היהודי בכל פעם שבה שוכנע היהודו-נוצרי כי התבוללות תביא לו רווח כלשהו או תציל אותו ממצוקה זו או אחרת ששתים עליו שונאיו – מה שקרה במשך שנים רבות בארצות הגולה (ספרד, גרמניה) ולאחרונה גם בישראל. הרי אין בגידת הגירוש הנוכחי אלא צורה נוספת, עדכנית, של נסיון התבוללות במרחב האוייב ("להיות ככל העמים"). אך תגובתם העדכנית של הנוצרים והמוסלמים על מעשה זה (ה"מחמאות" המפוקפקות של האו"ם, בין היתר) מציגה – כראוי – את הבחילה וגועל-הנפש שיחוש כל יצור אנושי שפוי למראה יצור אחר הפועל כנגד עניניו העצמיים; במקרה המחריד של העם היהודי, זהו מראהו של עם שהתדרדר עד למפלצתיות ולסטיה שבאמצעותם הצליח לגייס מקרבו די משחיתים שיאמינו שיש טוב השמור בפעולת פגיעה בזכויותיהם של בני עמם – ובנוסף לכך די מתיישבים, שיאמינו כי מוסרי הדבר – ואף יהודי – לנטוש עמל חיים ללא מאבק ולהסכים להרס קנין פרטי, לנישול קהילתי, כולל מקומות קדושים כמו בתי כנסת ובתי קברות וגם למסירת שטחי אדמה פוריה ומעובדת כפרס לרוצחים, על כך שגבו ממנו במשך שנים (!) מחיר דמים.
ויש לדבר זה גם היבט מטפיסי-כלל עולמי הנוגע לתיקון העולם: עם ישראל יועד על ידי ההשגחה לעסוק בתיקון עולם – ונראה כי חלק חשוב בפעולה זו הוא הדוגמה שנותן עם זה בהתנהגותו בנקודות המשבר שלו. בהקשר זה, הצגת היהדות כנצרות איננה רקטעות אלא חטא של הטעייה כלל-עולמית; חלק גדול משומרי המצוות שבין בני העם היהודי, אשר הראה, בעת הגירוש, כי הוא מאמין שבעצם יישום מצוות אי המוסריות הנוצרית הוא מיישם את מוסריות היהדות, טועה ומטעה את העולם כולו: היהדות איננה מתבססת על ויתור לאוייב, על כניעה מרצון לו או – קל וחומר - על אהבתו.
מסיבה זו יש לראות את התנהגותם של בני העם היהודי בעת הגירוש הנוכחי – את גילויי "סובלנותם" ואהדתם למחריביהם המגרשים כהנחיה של "לא תעשה", של מה שאסור לעשות, מה שאיננו מוסרי – ומה שאינו צודק, מציאותי או יהודי.
לכן אין בגידת הגירוש פעולה שנעשתה אך ורק כלפי המגורשים מבני העם היהודי, וגם לא על ידי שיתוף הפעולה האיום של המגרשים עם אנשי השלטון שהחליטו על הרס ערכי היסוד של היהדות, אלא מעשה בגידה במגמת העם היהודי כולו – בתיקון העולם - והיא מאיימת עליה היום, בשל היותה מנוגדת לרוח היהדות.
על כן יש לזכור בגידה מוסרית נוראה זו, של כל המעורבים – מגרשים ומגורשים כאחד - לדראון עולם.