מלכודת האמונות הטפלות

מלכודת האמונות הטפלות

צורה נפוצה של אי רציונליות היא האמונה הטפלה. לעתים, מדובר במערכת שיטתית ומתוחכמת של אמונות כאלה, שהמשותף להן הוא היותן חסרות בסיס מציאותי עובדתי ו/או הגיוני. בדרך כלל, כשמדובר במייצגים של אנשים השקועים באמונות טפלות, מתייחסים לאנשי דת זו או אחרת. אף כי יש הבדלים עצומים בין הדתות, אנשי האמונה הטפלה האפייניים לתרבות האנושית מאמינים לחוקים עתיקים ומצייתים להם, חוקים שלרוב נמסרו ללא צידוק במשך הדורות והוצאו מהקשרם. העברתם של חוקים אלה מחברה לחברה, שחלו בהן בינתיים שינויים, שהוציאו את החוקים ממשמעותם המקורית היא דוגמטית וחסרת יעילות; גם אם היתה לחוקים אלה משמעות מעשית בעת חקיקתם הם לא שמרו על מעשיות זו ואין הם, היום, אלא פעולות לא רציונליות ולא מציאותיות.

עם זאת, המאמינים הלא-רציונליים, הנמצאים במלכודת האמונות הטפלות, הם, פעמים רבות, חסרי דת, אשר כשלונם ממוקד בהיותם "מכורים" לטפשות אנושית מסוג זה או אחר.

לפעמים המאמינים הלא רציונליים אף מבצעים דברים הפועלים לגמרי בניגוד לשכל. כל זה יוצר את הרושם הציבורי שמאמינים שהם אנשי דת רחוקים מלהיות מעודכנים בצרכיו האמיתיים של האדם - ולכך מוסיפים הויכוחים בין אנשי הדת, אשר אינם מובנים כלל לחילוניים אלא כדוגמאות לחוסר הסכמה וחוסר אחדות שמשמעותם שמדובר בטעויות. המאזין לויכוחים מסוג זה בלי להכיר את מושגיהם משתכנע בכך שהטיעונים הדתיים אינם מספקים מבחינה רציונלית, אינם שואפים לרציונליות ויתר על כן בוחלים בשכל.

מבחוץ נראה בשל כך שחוקי הדתות למיניהן אינם עומדים בדרישות הזמנים המודרניים בגלל אי השתנותם וחוסר תיחכומם ושהם פשוטים מדי ביחס לתרבות זמננו. אך החילוני בן זמננו מחזיק באמונה שהיא טפלה אף היא: מדובר במערכת רעיונית של רעיונות והצהרות שרירותיות לא פחות מזו של המאמין הדתי הלא-רציונלי, אם לא יותר ושהקשר הרציונלי שלו למציאות רחוק מלהיות רציני, מעמיק ומציאותי כפי שהוא סובר.

לעתים, אמונתו הטפלה של החילוני קטלנית, מזיקה והרסנית בתוצאותיה לעומת זו של הדתי, כי בזמן שזו של הדתי תמימה ואיננה כפייתית, אמונתו של החילוני הופכת אותו לסגור ודווקא זו של הדתי מאפשרת לו פתח לחילוניות. זו עובדה שלעתים הדתי יודע יותר על חילוניות משהחילוני יודע על דתיות.

החילוני המחזיק באמונה טפלה מאמין בעיקר בכך שהוא איננו מאמין. הוא מאמין כי המאמין הדתי הוא "פתי מאמין". למעשה, מבין שניהם, החילוני הוא ה"פתי-מאמין" האמיתי - כי הוא באמת מאמין לדברים מחוסרי בסיס. הוא מאמין פתי מתוקף העובדה שאין לו קריטריון לבדוק אם מה שהוא שומע או מה ששמוצג לפניו נכון או לא נכון.

יסוד הבעיה הוא הפילוסופיה המודרנית שהפכה את החילוני לאדם שאיננו יכול להתגונן בפני שקר, במיוחד כשזה מחוזק על ידי ממסד כפייתי השולט בתקשורת שאותה הוא מכוון למטרותיו. בעזרת השילוב של מחדל פילוסופי וריכוזיות תקשורתית יכול כל פקיד ממשלתי לאנוס את המאמין החילוני קבל עם ועדה בחוצות היום...

נתונים נוספים