מעמדו של המשפט היהודי בישראל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 871
מעמדו של המשפט היהודי בישראל
במדינת ישראל היום אין המשפט היהודי נהנה ממעמד חיובי ביותר. בשונה – ואולי במנוגד – מכמעט כל מקום אחר בעולם, נעשה הדבר לא על ידי התעלמות מהרובד המסורתי של המשפט היהודי אלא להיפך: על ידי לקיחתו בחשבון.
במדינת ישראל הוכנס המשפט היהודי ההלכתי לסד שמגביל את פעולתו לתחומים צרים מסוימים, אשר נחשבים לכאלה שאינם יכולים להתקיים בלעדי ההלכה היהודית. אך התפישה היסודית של היהדות מעולם לא קיבלה במערכת המשפט הישראלית את המעמד הראוי לה; זו, אשר עומדת ביסוד כל מערכת החוק המדיני של ישראל, זרה ליהדות ובמקרים רבים אף מנוגדת לה.
מאז מלכות ישראל העתיקה, זו שלפני יציאת עם ישראל לגלות, המוסר היהודי והמשפט היהודי לא קיבלו מעמד אובייקטיבי של ממש – וקל וחומר של טיפול בצדק – במיוחד לא במדינת ישראל. המצב במדינה מטעה ומביא לחשוב כי מדובר בבית-משפט מפגר וזניח, שתפישת הצדק שלו היא אנכרוניסטית ואינה תואמת את זמננו.
בשנות קיומה של מדינת ישראל, המשפט היהודי הוא מעין אסיר-מדינה הנתון במעצר-בית, כי הוא פועל עפ"י מסגרותיה ובהתאם לאפשרויות שהיא מתירה לו. כל המערכת ההלכתית היהודית נתפשת על ידי מי שאינו יהודי שומר מצוות כמערכת מגזרית, צדדית, של עזר, כמו בתי משפט לתעבורה או בתי משפט עירוניים. אלה האחרונים פועלים בישראל לפי חוקי המדינה והם נחקקים על ידי אנשים שאין להם רקע מתאים או הבנה ראויה לצד המשפטי של חיי המדינה - ולכן כך, למעשה, תופש העולם הלא-חרדי גם את המערכת המשפטית החרדית.
המערכת ההלכתית היהודית, לעומת זאת, אינה פועלת עפ"י חוק מדינה אלא עפ"י חוק מציאות. מנקודת מבט יהודית ההלכה היא תוצר משולב של דברי אלוקים ופרשנות חכמים.
במובן זה, אף בית המשפט היהודי הפשוט ביותר פועל, עקרונית, כבית משפט עליון במדינה כמו ארה"ב. ההבדל ביניהם הוא, בין היתר, שאמת המידה של ביהמ"ש היהודי והידע שלו נבנו/נצברו במשך אלפי שנות ניסיון מעשי. המשפט היהודי הוא המערכת המשפטית הותיקה ביותר בעולם.
כמובן שההבדל העקרוני החשוב בין המשפט היהודי למערכות משפט אחרות הוא המוסר היהודי. מבחינה רעיונית, מוסר היהדות איננו מתאים ליהדות בלבד אלא למציאות בכלל. בהקשר זה, המוסר היהודי נותן את התשובות המציאותיות ביותר, אובייקטיבית, לבעיות אנושיות רבות ובכלל זה סוגיית ההגנה העצמית בזמן מלחמה. בתחום זה, למשל, התשובות שנותנת היהדות למכלול הבעיות הניצבות בפני עם הנתון במלחמה הן מציאותיות בהרבה מאלה הניתנות על ידי העולם המערבי, המתבסס על עקרונות הנצרות.
מהו, אם כן, הפתרון לבעיות המשפטיות הנגזרות ממצב המלחמה שבו נמצאת ישראל? הפתרון המעשי הוא בית דין יהודי.
מה שמחבל – ויחבל - בהקמת מוסד כזה היום הוא דווקא גישתם של רבים משומרי המצוות אשר מחד אינם מכירים באובייקטיביות של המשפט היהודי (אי ההכרה היא פילוסופית, ומהווה - בניגוד להסכמה עפ"י אמונה ודרך חיים – סוג של סכיזופרניה) ומאידך סוברים כי עצם עובדת החזקתם במערכת מוסר כזו הופכת את עמדתם לבלתי אובייקטיבית באשר הם צד מעוניין הקרוב לעניין ולפיכך מייצג ניגוד עניינים.
"ניגוד עניינים" נתפש היום בעיני השיפוט השולט במערכת הממשל כמה שאינו מאפשר עיסוק בתחום כלשהו בשל מניעתו את האובייקטיביות. לפי גישה זו, לצורך שיפוט אובייקטיבי שומה על השופט להיות רחוק מן התחום ולא מחובר אליו, כדי שלא תהיה לו "נגיעה" אישית או "אינטרס".
אך בגישה זו יש כשל עובדתי יסודי, שכן המציאות העובדתית מציגה בדיוק את ההיפך: דווקא זה שיש לו קרבה לדבר הוא המחזיק בזכות – ופעמים רבות, בתוקף כך, אף את הידיעה המקצועית – המאפשרת טיפול בנושא.
לאור הגיון דומה יש לראות את נחיצותה של מערכת משפט יהודית למדינה שבה מתגוררים יהודים ורוב אזרחיה יהודים. מבחינה אובייקטיבית, יש לראות את מערכת הערכים היהודית לא רק במונחים הלכתיים אלא, כפי שראינו לעיל, גם במונחים של מעשיות מעשית בתחומים רבים ושונים, אשר השכל הישר והלוגיקה המדעית היא המנחה את ההחלטה הפסיקתית לגביהם גם ללא שום קשר להלכה זו או אחרת.
בהקשר זה, מקומו של המשפט היהודי אינו רק בראש ההיררכיה השיפוטית של מדינת יהודים, אלא בראש ההיררכיה השיפוטית בכלל; נראה כי סביר להניח שבמוקדם או במאוחר תוכר יעילותו המעשית של המשפט היהודי בעולם המשפט העולמי והשפעתו של המשפט היהודי תזכה להכרה כנכס צאן ברזל של האנושות בכללותה ולפיכך תהפוך לאבן בוחן שיפוטית של סוגיות מסובכות ששום מערכת משפט לא-יהודית לא הצליחה להתמודד עימן עד היום.