סוציאליזם רמאי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 947
סוציאליזם רמאי
במלכודת השקר המקומי
על אף שישראל היא אחת מני מדינות סוציאליסטיות רבות הקיימות בעולם של היום, יש לסוציאליזם הישראלי כמה מאפיינים מיוחדים הנוגעים להיות מדינת ישראל גם מקום ריכוזו של בני העם היהודי. לעובדה זו יש השלכות הנוגעות לדרך שבה מובן הסוציאליזם על ידי אזרחי ישראל, שחלק גדול מהם מאמין שהסוציאליזם מבוסס, במקורו, על היהדות. הדבר מעניק לסוציאליזם הישראלי משקל שונה מזה שיש לו בדרך כלל בעולם, במיוחד כשמדובר בערכים כמו ערבות חברתית הדדית, שהוא ערך יהודי מקורי אשר מוצג על ידי הסוציאליזם כאחד מערכיו שלו.
לא יהיה זה רחוק מהמציאות להניח כי רוב הסוציאליסטים אינם רעי לב אלא שבויים ברשת רעיונית אשר בדרכים שונות הוטלה עליהם והצליחה ללכוד אותם. שליטה זו, הנעשית בעיקר ברמה רוחנית, מתבצעת באמצעות פילוסופיה מוטעית ומטעה. רוב הנופלים בפח פילוסופי זה נכשלים כעדר ללא רועה כי הם באמת עדר ללא רועה, החסר את מי שיסיט אותם מההליכה בנתיב שמוביל לכשלון. כשמדובר בסוציאליזם, מדובר ברמאות של דורנו, רמאות שככל רמאות אחרת מציגה לפני המרומה ערך שנראה לו נכון ורווחי אך, למעשה, רק מרושש אותו. אזרח המדינה הסוציאליסטית הוא אדם תם ההולך אחרי רועה לא נכון המוביל אותו אל תהומות השקר והעוול.
הסוציאליזם איננו צודק פשוט בשל היותו גזל ממוסד; בשל היותו של הסוציאליזם בלתי צודק, הביזה העיקרית שמבצעים רועיו בצאן מרעיתם איננה בחומר אלא ברוח: הם אינם מאפשרים להם להיות צודקים ובכך שוללים מהם את האושר שהוא מנת חלקו הראויה של איש הצדק. מאז הכשלון המהדהד של המהפכה הרוסית, נפוץ בעולם הנסיון להשתמש בסוציאליזם כדי לנהל חברה טובה יותר, אך האדם התמים, המנסה לבנות עולם טוב יותר על פי אידיאולוגיה רעה, ברוחם של הסוציאליסטים המהפכנים, לא יצליח בפעולתו יותר משיצליח בה בנאי הפועל על פי תכנית בנין שגויה.
אך בישראל במיוחד מצליח הסוציאליזם להוליך שולל רבים בשל היותו דומה מבחינה אידיאולוגית בהצהרותיו למסורת היהודית. מבחינה שטחית נראה שהסוציאליזם, בדומה ליהדות, מגלה דאגה לחלקים החלשים של החברה ואיכפתיות חברתית לגורל הכלל. בשל השליטה הסוציאליסטית בכלכלה, בחינוך ובתקשורת ובכלל בגלל השליטה הריכוזית של המדינה בכל היבטי חייהם, אזרחי ישראל – וביניהם רבים חובשי כיפות – חונכו לראות את המסגרת הכפייתית של המדינה הריכוזית ככורח טבעי, שהוא פועל יוצר של תנאי מציאות. לפיכך אין הם מבחינים במלוא משמעותו של ההבדל בין ציוויי המסורת היהודית, אשר מטיפה לחירות ומעולם בהסטוריה לא שימשה כבסיס לעריצות, לבין הדיקטטורה האימתנית של הסוציאליזם המודרני, החודר כתמנון רב-זרועות לכל נקב אפשרי בגופם או בבגדיהם של נתיניו, אותם הוא רואה כרכושו.
מתוך הבנת התועלת הפוליטית שיש בהטעייה זו של הציבור היהודי בארץ ובעולם, דאג השלטון בישראל להציג את עצמו בדרכים רבות כיורש המסורת היהודית גם אם בפועל אין הוא מכבד רבים מערכי הדת היהודית ואף פועל נגד ערכיה. למעשה, הצליח הסוציאליזם בישראל, בנושא זה, לאכול את העוגה ולשמור אותה בכך שאף כי הוא מדכא דרך קבע את הדת בישראל, הוא מציג את עצמו לפני הקהילה היהודית העולמית כמשרת נאמן של מסורת ישראל.