עיקרי האמונה החילונית

 

עיקרי האמונה החילונית

במציאות עולם המסורת היהודי-ישראלי התפתחה בין אלה שאינם שומרי מצוות אמונה שהדרך הטובה ביותר להגדירה היא "חילונית" כי המחזיקים בה מאמינים שהם אינם דתיים או מאמינים. אך יש בתפישת העולם שלהם ערכים רבים שבהם הם מחזיקים על בסיס אמוני, ואשר הונחלו להם על ידי החברה הלא-דתית, ללא בדיקה או בירור, בדרכים שנובעות יותר מחינוך, תקשורת והרגל.

שלא כמו האדם הדתי, אשר אמונתו מעוצבת במדוייק בצורת הגדרות ברורות וקוי-תיחום מפורטים של יחס בין ידוע ללא-ידוע, החילוני מחזיק באמונות שונות, טפלות ותפלות גם יחד. למעשה, החילוני שבוי לחלוטין בידי כוחות שהם למעלה משליטתו, כי הם אינם מוצקים דיים בכדי להתמודד עימם. לדתי יש עולם שלם של התמודדות, תהייה, שאלות ותשובות - והחשוב מכל, הוא חפשי; הוא יכול לצאת ממנו, הוא יכול להפנות לו עורף או להמעיט את השתתפותו בו יותר מאשר החילוני. העובדה היא שהחילונים הם דתיים שמרדו בדת ויצאו ממנה, מה שמראה כי הדבר אפשרי. לעומת זאת, החילוני באשר הוא, גם אם הוא עובר ממדינה למדינה וממעמד למעמד, עדיין מאמין לאותם השקרים שבהם מלעיטים אותו השלטונות בחסות ובשירות אנשי הרוח, מלקקי הדבש המפוקפק של הנותר בצלחת הכללית.

הוא מאמין שהאנשים המנהלים את המערכת הפוליטית יודעים מה שהם עושים. הוא מאמין שאנשי הממשל תרבותיים ונאורים. הוא מאמין שהם מעודכנים בכל מה שקורה בשטחי הידע והוא מאמין שהם מבינים בנושאים השונים הנתונים לפיקוחם. הוא מאמין שהפקיד שנמצא בנקודה גבוהה מבחינת סמכויותיו הוא גם איש המעלה מבחינה אנושית ושהוא מנהל ענינים שהוא מבין בהם. הוא מאמין שלאנשי הממשל מידה גבוהה של יושר פנימי שגורמת לכך שישגיחו בצורה אישית ומתוך נטילת אחריות אישית לכל תקלה ולכל סכנה. הוא מאמין שהם עושים כמיטב יכלתם בכל נקודה של בעיה להבין את הבעיה בצורה הטובה ביותר והוא מאמין שהם פתוחים לשינוי ולמידע חדש.

הוא מאמין שיש בממסד מערכת שמפקחת על שחיתויות, שהיא יעילה ושהשחיתויות שמתגלות קורות על אף הכל ושהיו חמורות הרבה יותר אלמלא הפיקוח. הוא מאמין שניתן לנהל חייהם של אנשים אחרים ואף לומד את הענין הזה ליישום בחייו, מן הדוגמה שהוא מקבל מאנשי השלטון. מכך הוא גם מאמין שניתן לאהוב ולדאוג למישהו ולכפות עליו באותו זמן שיעשה כרצונך.

הוא מאמין ששום דבר לא מוחלט, שהכל משתנה ושלא ניתן לדעת דברים מוגמרים ולהעבירם מזמן לזמן וממקום למקום. הוא מאמין ששום דבר לא משתה ושיש עקרונות ברזל מוצקים אשר לא השתנו ולא ישתנו מאז המהפכה הרוסית לפחות. הוא מאמין שיש מי שדואג ליום המחר, שהאינטרסים שלו מוגנים ואין לו מה לחשוש.

כשמדובר בבטחון, הוא מאמין שהממשלה דואגת לאזרחים, שהצבא הכרחי למדינה כמות שהוא, על גדלו ועל סיאובו. הוא מאמין שציות היא הדרך הנוחה ביותר לחיות והוא מאמין שההסטוריה הוכיחה כי התאמה לכלל היא הדבר המשתלם ביותר.

הוא מאמין שלרוח אין משמעות ורק לחומר יש. הוא מאמין ש"יהיה טוב" כשלעצמו - ללא פעולה ובחירה. הוא מאמין שליחיד אין כוח ויכולת לפעול ושלדעותיו ולמחשבותיו של היחיד אין כל משמעות במרקם המתהווה של המציאות. הוא מאמין שלמילים אין כוח כלשהו ורק למעשים יש. הוא מאמין שניתן לפעול ללא מלים, ללא רעיונות או שניתן לחשוב ביעילות בלא לשתף פעולה במחשבה.

הוא מאמין שלמעשים יש את הכוח היחיד במציאות ועל פיהם ישק דבר. הוא מאמין שפילוסופיה ורעיונות אינם מחוברים באופן ממשי למציאות. הוא מאמין שאמנות היא בידור וצורה מסויימת להפגת שיעמום בחיים חסרי ענין. הוא מאמין ששירה ופילוסופיה הן דרכים להתחמקות מפעולה וצורה של פחדנות או תירוץ של האינטלקטואל להתחמקות מפעולה. הוא מאמין שמין הוא עונג הקיים כשלעצמו, ללא כל מחויבות מוסרית או תכלית, ללא מקור וטבע שיש הכרח לציית להם ושהכל הולך. הוא מאמין שאין שום שוני בין פעולותיהם של בני אדם ולכל פעולה תוקף, אלא אם כן החליטה המדינה אחרת. הוא מאמין שאיך שאדם נראה או נתפש חברתית הוא הדבר החשוב ביותר ושעל האדם לשאוף להיראות טוב מבחינה חיצונית קודם לכל דבר אחר.

הוא מאמין שכסף הוא דבר שיש לו ערך כשלעצמו והוא מהות שמספקת תשוקות ויוצרת ערכים והערכה אצל אנשים חשובים. הוא מאמין שאי אפשר לקבוע את קו הגבול שבין יצרן ובוזז בצורה חדת משמעות ועל כן נראה לו שאין הבדל עקרוני בין זה לזה. הוא מאמין שאיש מעולם לא הבין את המציאות כשלם וכי ממילא כל מה שניתן להיות ידוע כבר נודע. הוא מאמין שלסך הידע הקיים אפשר להוסיף רק פרטים שממילא לא יוסיפו לאדם משהו גדול עד כדי שינוי תפישת עולם.

הוא מאמין שמטרות אידיאולוגיות נידונות לכשלון מלכתחילה ויש לפעול על פי דרישות ההווה בכדי לפתור בעיות כפי שהן מופיעות בהווה. הוא רואה כל בעיה מופשטת או בעיות עתידיות כדברים שאין לרציונליות מה להתעסק עימן. הוא מאמין כי הדת איננה ניתנת לידיעה ולהסקת מסקנות תקפות וכי מכיוון ששתי פעולות שונות עשויות לתת תוצאה זהה ופעולה זהה תוצאות שונות זוהי הוכחה לכך שאין מה לתכנן ולשקול לקראת העתיד.

הוא מאמין כי הטיפול בגוף חשוב יותר מן הטיפול בנפש וכי מצבו הטוב של הגוף הוא ערובה לחיים מאושרים ומוצלחים. הוא מאמין כי כל סוג של מידע שיוחזק על ידי התודעה הוא היינו הך מבחינתה - והוא איננו רואה שום שוני בין לימוד חכמה לבין לימוד כותרות הפוליטיקה המקומית - ואולי את השני כעקרוני וחשוב יותר מבין השניים.

הוא מאמין שהבורסה היא ביטוי אורקלי של העובדות המרות שקשורות למיסטיקה מקומית ועל כן הוא קורא למי שמצליח מבחינה כספית בכלכלה אשף וקוסם. הוא מאמין שהפסיכולוגיה היא פילוסופיה ועל ידי כך הוא מנסה להפוך את הנפש למשהו מכני שיש לו מבנה קבוע.

והדבר שהוא אולי הגדול ביותר שבו מאמין החילוני הוא שבניגוד לאיש הדת הוא, החילוני, הוא איש השכל ואנשי הדת הם מיסטיקנים, הפועלים בניגוד לשכל.

נתונים נוספים