של מי הדת בישראל?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 887
של מי הדת בישראל?
"היהדות היא של כולם, לא רק של הרבנים" – כך אמר טומי לפיד בתשדיר בחירות שלו. בדומה לכך ניתן לומר ש"הנגרות היא של כולם, לא רק של הנגרים". דבר זה יישמע אבסורדי ואנו נשאל, אז: "מה זאת אומרת "של כולם?" ונשיב כי יש צורך בפעולה על מנת לרכוש זכות על מהות; "מה שאתה עושה" קובע "מה ששלך". מה שאתה יוצר הוא שלך, ללא ספק. מה שאתה יכול ליצור יכול להיות שלך. מה שרק אתה יכול ליצור יכול להיות רק שלך אם יהיה ולכן, אם לא יהיה זה בגללך. דבר קיים בגלל מה שיצר אותו.
לכולם רהיטים - אך הנגרות היא לנגרים. אדם בעל שולחן לא יטען שהוא נגר. היותו של אדם נגר אומרת שהוא מסוגל לייצר רהיטים, שיש לו את הידע הדרוש לצורך זה.
במובן דומה יש להתייחס לידע היהודי. התורה היא גוף ידע שהיהדות מבוססת עליו. כפי שמהנדס הוא זה שלמד הנדסה, הרב הוא זה שלמד רבנות.
כפי שאיגוד עורכי דין או נהגים יכול להכריז על רמה מקצועית מסויימת של החברים באירגונו ועל ידי כך להגן על צרכניו כך יכול לעשות גם ארגון מקצועי של מתמחים ביהדות. רבני היהדות החרדית הם ארגון מקצועי של בעלי ידע ויש להם זכות להכריז שהמדדים שלהם ורמתם המקצועית הם הגבוהים ביותר בתחום זה.
עפ"י עקרון זכויות האדם אין הם רשאים לכפות את דעתו של איש לקבל מהם שירותים ועל אף השם הרע שיצא להם בציבור החילוני - שלא באשמתם - הם ממלאים בדייקנות ובקפדנות אחר עיקרון זה, מתוך התבססות על התנ"ך, שהוא המסמך הקדום היעיל ביותר בתחום זה.
נסיונו של לפיד להפקיע את הזכויות על הידע הדתי מידי הרבנים הוא אחד ממגוון של נסיונות שיש לממסד החילוני – ובמיוחד השמאלני – להוציא את העיסוק בדת מידי המאמינים ולהציגם – כמו את הדת – כמה שאינו כרוך בידע מסויים. זהו סוג של נסיון הפקעה של ערכים – ורבים כאלה זרועים בהסטוריה של השמאל הישראלי.