של כולם?

של כולם?

"היהדות היא של כולם, לא רק של הרבנים" כך טומי לפיד בתשדיר בחירות שלו, המבקר את הדרך בה המסורת רואה את עצמה, בעיניו, כמונופולין לא נכון.

כתגובה לכך יש לומר ש"הנגרות היא של כולם, לא רק של הנגרים". דבר זה יישמע אבסורדי ואנו נשאל, אז, מה זאת אומרת "של כולם?" ונענה כי יש צורך בפעולה על מנת לרכוש זכות על מהות; "מה שאתה עושה" קובע "מה ששלך". מה שאתה יוצר הוא שלך, ללא ספק. מה שאתה יכול ליצור יכול להיות שלך. מה שרק אתה יכול ליצור יכול להיות רק שלך אם יהיה ולכן, אם לא יהיה זה בגללך. דבר קיים בגלל מה שיצר אותו.

ברוח זו, היהדות שייכת ליהודים ובמובן מסויים, במידת היותה אוניברסלית, לעולם. כך או כך, היא אינה שייכת לרבנים ואלה מעולם לא טענו לבעלות עליה.

עם זאת יש להבדיל בין יצרנים למשתמשים; לכולם רהיטים - אך הנגרות היא לנגרים. אדם בעל שולחן לא יטען שהוא נגר. נגר אומר שהוא מסוגל לייצר רהיטים, שיש לו את הידע הדרוש לצורך זה.

התורה היא גוף ידע שהיהדות מבוססת עליו. כפי שמהנדס הוא זה שלמד הנדסה, הרב הוא זה שלמד יהדות, כדי להשתמש בה ברבנותו.

כפי שאיגוד עורכי דין או נהגים יכול להכריז על רמה מקצועית מסויימת של החברים באירגונו ועל ידי כך להגן על צרכניו, כך יכול לעשות גם ארגון מקצועי של מתמחים ביהדות. רבני היהדות החרדית הם ארגון מקצועי של בעלי ידע ויש להם זכות להכריז שהמדדים שלהם ורמתם המקצועית הם הגבוהים ביותר בתחום זה.

עפ"י עקרון זכויות האדם אין הם רשאים לכפות את דעתו של איש לקבל מהם שירותים ועל אף השם הרע שיצא להם בציבור החילוני - שלא באשמתם - הם ממלאים בדייקנות ובקפדנות אחר עיקרון זה מתוך התבססות על ספרי המסורת ובראשם התנ"ך, שהוא המסמך הקדום היעיל ביותר בתחום זה.

את הזכות הזו, המבוססת – ככל הסמכויות המקצועיות המקובלות – על ידע, צריכים אנו לזכור בכל פעם ששמאלן ממלכתי מצהיר כי הדתיים פועלים נגד היהדות – ואנו שומעים זאת הרבה...

נתונים נוספים