בעולם חסר צדק

 

בעולם חסר צדק

על מגבלות המוסר של הערבי

בכל דיון, מפגש או נסיון לבירור ענינים עם בני המגזר הערבי, ניתן להבחין מהר מאד בכך שהם אינם שופטים בצורה ענינית ושכלתנית אלא רגשית או גרוע יותר: רגשנית. אין הדבר נובע מכוונה רעה אלא פשוט מחוסר יכולת לערוך הבחנה – ולכן גם ליישמה - בין שיפוט אובייקטיבי לבין הערכה על יסוד רגשי.

אחת מתוצאות הדבר היא שאצל הערבים אין רוצחים. מבחינתם, כל מלחמותיהם צודקות ןכל הרוגיהם במלחמה הם קרבנות בתוקף עובדה זו. למעשה, כל עמי ערב, שחלק גדול מהם עוסקים בהרג, נמצאים מבחינתם על אותו מישור. במובן זה הם מדגימים פעם אחר פעם חוסר שיפוט מוסרי, ריחוק מכל קנה מידה מוסרי אובייקטיבי – ולמעשה אי מוסריות פעילה. הדבר הוא תוצאת השקפתם היסודית, אשר איננה כוללת הגדרה של צדק.

לא מדובר במצב של היעדר מושג הצדק לגמרי מן התרבות, אלא בכך שהמוסרי הערבי רואה דרך קבע את עצמו כצודק ואת אויבו כצד לא צודק. אם יש בעולמו קיום למושג "רצח" אין הוא מוגדר אלא כמה שאופייני לאויב. מבחינת הערבי רק האויב הוא רוצח ואילו פעולת ההרג שלו, מתוקף היותה צודקת, איננה מעשה של רצח או אי צדק. לכן, מנקודת המבט של הערבי זה בכלל לא משנה מה הוא, בניו או בני עמו יעשו – הם תמיד צודקים – וכל מי שאיננו מוכן להירצח על ידם ו"מעיז" להגן על עצמו הוא רוצח בעצמו.

מנקודת המבט של הערבי המוסלמי, לבני עמים אחרים אין זכות אף להגנה עצמית, כי מלכתחילה, ככופרים, אין להם זכות לחיות על פני האדמה – וקל וחומר שאין הם מחזיקים בזכות להרוג מאמינים. הם לא אומרים זאת כך, במפורש, כי הם רק לעתים רחוקות הם מבינים זאת לעומק. למעשה, אם היו מבינים זאת, היו מבינים שאין להם מקום בחברת בני אדם החפצים בחיים. גזר דין זה הוא תוצאה פשוטה של העובדה שאין מקום לאדם שמתנהג כחיה טורפת בשכונת מגורים של בני אדם שוחרי שלום. זהו מעמדו של אדם שתרבותו לא הגיעה לדרגה של החזקה בתפיסת מוסר הדוחה רצח כלא-צודק.

הערבי הוא א-מוסרי, כלומר אדם שמבחינה תרבותית לא הגיע למצב שבו יכיר בחיוניות מוסר החיים לצורך חיי אנוש. חברתו שלו מתקיימת כי יש בה הסכמה על אלימות מוסדרת ברוח האסלם, אך אין הסכמה כזו בין המוסלמי למי שאיננו כזה. מבחינת המוסלמי, כל מי שאינו מכיר בצדקתו של האסלם חי על זמן חיים שאול, לפחות עד שיתאסלם.

אנשים לא מוסריים או, יותר נכון, א-מוסריים, הם אנשים שאינם אנושיים באופן מלא. המוסר הוא המבדיל בין אדם לחיה, אך בזמן שלחיה ידע אינסטינקטיבי נכון, ולכן היא יכולה לנהל את עצמה באופן אוטומטי על פי ידע נכון, האדם צריך לבחור – ולשם כך עליו להחזיק בתפישת מוסר אשר תכוון אותו לחיים טובים ונכונים.

יצור אנושי שרואה עצמו חלק מעדר הנמצא במלחמה כנגד כל חלק אנושות שאינו שייך לעדר המסוים שלו מהווה בעצם קיומו סכנה פעילה לשאר בני האדם. אף בין בני דת האסלם מתחוללים מאבקים רצחניים מתמידים – וקל וחומר כשמדובר ביחסים בין מוסלמים ללא מוסלמים. במובן זה כל ערבי-מוסלמי הוא, בכוח, רוצח, שכן הוא אינו מבחין בין הרג לרצח, כלומר בין פעולה מוסרית ללא מוסרית.

נתונים נוספים