בעיית הדמוקרטיה

 

בעיית הדמוקרטיה

על תפקידה של חוקה

הדמוקרטיה, הנחשבת בעיני רבים כמתקדמת בשיטות הפוליטיות, נחשבת לשיטה של שלטון הרוב. תפישה זו היא מוטעית; במקורו של דבר, הפרשנות הראויה למושג הדמוקרטיה – שהיא גם הכוונה המקורית שלו - היא שלטון העם. העובדה שרבים סוברים שהרוב מייצג את העם ולכן ראוי שהשלטון ייקבע על ידיו היא בעייתית, שכן במקרים רבים מוכיחות העובדות שהרוב אינו צודק. על כך נאמר בצדק שיש לפעול "לפי הטוב ולא לפי הרוב".

ביוון העתיקה, מקור מושג הדמוקרטיה, אכן שלט העם. אך מי שקבע את סדרי השלטון בה היתה קבוצת בעלי רכוש שהיוו מבחינה מעשית מיעוט. ההבדל המהותי בין הדמוקרטיה היוונית לדמוקרטיה המודרנית היה שהיחס בין אזרחים אלה לשאר האוכלוסיה, על אף העובדה שחלק גדול ממנה היו עבדים, היה כזה שכל אחד מהם חש עצמו כבעל עמדת שליטה בחברה. בימינו, לעומת זאת, כשמדובר בחברה בעלת מליוני אזרחים, המיוצגים על ידי אנשי ציבור מעטים ביחס, רבים הם בני האדם שאינם חשים קרבה כלשהי להחלטות השלטוניות.

לפיכך, בניגוד למה שמקובל בעולם של היום, הדמוקרטיה היא, במקרים רבים, כולל זה של מדינת ישראל, חברה אלימה בפועל. עד היום מהוות המדינות הדמוקרטיות ממסדים של אלימות שהוגדרה במסגרת חוקית כך שבאמצעות החוק יוכלו קבוצות מסוימות של בני אדם לכפות את רצונם על שאר בני חברתם, גם כאשר אין ביניהם הסכמה. מה שמאפשר את הדבר בחברה דמוקרטית בת זמננו הוא ההנחה שהקבוצה השלטת מייצגת את רוב החברה, ואלה שמוצהרים כנציגי הרוב הם השולטים באלה המוצהרים כמיעוט.

אך במקרים שבהם מדוכא מיעוט בחברה נפגעים אלה הכלולים בו בשל כפייתם לפעול נגד רצונם, מה שמהווה פגיעה בזכויות האדם שלהם. דבר זה אינו מהווה בעיה רק כלפי בני המיעוט אלא גם כלפי החברה בכלל; הבעיה החברתית של שיטה זו מתבטאת, בין היתר, בכך שאין היא מצליחה לבטא כהלכה את קולם של המיעוטים, מה שמהווה כשלון לקידמה הכללית אם וכאשר המיעוטים צודקים. זהו ביטוי של הדמוקרטיה כאלימות ממוסדת, המבטאת את בעייתיותה של השיטה.

מה עשוי להיות הפתרון לבעיה זו? פתרון אפשרי אחד למצב בעייתי זה הוא ניסוח חוקה מתאימה; אם וכאשר תיכלל הסכמה חברתית כללית של כל האוכלוסיה על עקרונות משותפים במסמך, אשר יכללו את התייחסות המשטר לאנשים השייכים לקבוצות מיעוט מבלי לפגוע בזכויותיהם, ימנע מסמך מסוג זה את בעיית האלימות הדמוקרטית. מסמך מסוג זה נקרא חוקה וזו מסדירה את עקרונות היסוד החוקיים של החברה.

החוקה קובעת גם את צורת שלטונו של העם בחברה מתקדמת; אם יש שאיפה ציבורית לממש רעיון שליטה זה במציאות הפוליטית מהווה החוקה מסמך המשמש כעין חוזה בין כל חברי החברה הנתונה. כך, השאיפה לקיים חברה נטולת אלימות תבוסס על מסמך שמגן על זכויותיהם של כל המשתתפים בחוזה החברתי. החוקה היא היסוד שעליו בונים את כל שאר המבנה המדיני ואין היא מעורערת כל עוד נחקקים כל חוקי המדינה בצורה שאיננה סותרת אותה.

נתונים נוספים