כלכלה צודקת

 

כלכלה צודקת

משמעותו של הקפיטליזם

בימי משבר אלה מתבלטת הבורות הרבה השוררת בציבור לגבי כלכלה. במיוחד נכון הדבר לגבי היסוד המוסרי של החיים הכלכליים, שכן בין כל התיאוריות, הרעיונות והשיטות המוצעות על ידי מומחים לצורך טיפול במשבר העולמי, לא נשמעת כמעט תביעה לצדק. אך כמו בכל תחום אחר של החיים, כל מה שאיננו מבוסס על צדק אינו יכול להצליח – ומכך: כלכלה צודקת היא מה שנדרש לצורך הקיום האנושי. אך מהי כלכלה צודקת? מכיוון שעל הצדק להיות מותאם למציאות, שומה על כלכלה צודקת להתאים למציאות בכלל ולטבע האנושי בפרט. זה האחרון תובע חופש כתנאי יסוד וזה משמעו קפיטליזם. בכל הקשר ובכל מידה משמעותו של הקפיטליזם היא תמיד וקודם לכל דבר אחר חופש, ביחס ישר למידה שבה הוא מתאפשר.

זולת היותו ביטוי של החופש האנושי, מאפשר הקפיטליזם, שהוא השיטה הפוליטית המבוססת על ערך הקנין, את הכלכלה הצודקת. החופש, שהוא תנאי היסוד לחברה אנושית בריאה, הוא גם תנאי היסוד ליחסים חברתיים ראויים. ביחסים מסוג זה קיים כבוד הדדי בין אדם אחד למשנהו ואין הרשאה לקיומה של אלימות כלשהי. חברה חופשית היא חברה שיש בה כלכלה חופשית. זו חברה שחבריה היצרניים סוחרים איש עם רעהו על יסוד שאיפה יחידאית להשגת רווחים, ומבלי שיופרעו בפעולתם זו. כזוהי החברה המתאימה ביותר מבחינה מוסרית לאדם.

בחברה שבה מוגשם חופש זה בצורה שלמה שולט הקפיטליזם. כמו כל כוח אנושי טבעי אין יישומו אומר הצלחה בכל מקרה; כמו השכל, שגם הוא ביטוי טבעי של היכולת האנושית, אין העקרון הקפיטליסטי נקי מאפשרות של טעות, אך הוא מחזיק ביכולת לבקר את טעויותיו ולשפר את ביצועיו. לכן, על אף הפגיעות הרבות שסבלה הכלכלה החופשית בעולם, לא פסק המניע הקפיטליסטי – השאיפה להשגת קנין והשימוש בו - מלהצעיד את האנושות לכבוש עוד ועוד תחומים. למעשה, הקפיטליזם הוא האחראי הראשי לשפע היסודי, המתמיד, שמציף את העולם כולו במוצרים מתקדמים יותר ויותר. הישגיותו של הקפיטליזם קיימת בעצם העובדה שפרי עבודתם של יוצרים מוצא היום את דרכו באמצעות רשת מסחרית כלל-עולמית אל כל נקודה במרחב הגיאוגרפי העולמי.

ואע"פי כן הצליח הסוציאליזם לשכנע חלק גדול בציבור שהקפיטליזם הוא ישות שלילית. למעשה, מפלצת הקפיטליזם היא אחת מהחיות הדמיוניות המפחידות ביותר שהומצאו על ידי התעמולה הסוציאליסטית במטרה לבסס את שליטתה בעולם. מכיוון שמימוש האנושות את כוחותיה תובע, כאמור לעיל, חופש - והקפיטליזם מבטא חופש זה בעולם הכלכלה - אין כמו הצגתו באור שלילי כדי להביא בני אדם לדחות את הקפיטליזם ביחד עם החירות ולהסכים לפגיעה בזכויות היסוד שלהם. זו הסיבה לכך שיש קרבה בין הטוענים שיש להגביל את הכלכלה החופשית לבין המצדיקים משטרי עריצות על יסוד הטענה ש"יותר מדי חופש" מזיק לאדם...

שונאי הקפיטליזם מאשימים אותו בגרימת נזקים שנגרמו, למעשה, על ידי פגיעה בחופש מצד הסוציאליזם הריכוזי. הקפיטליזם מותקף כביטוי של אלימות, חומרניות ואנוכיות. ההתקפה על החופש האנושי מתבצעת במשך דורות רבים באמצעות הוקעת הכלכלה החופשית. השוק החופשי מוצג על ידי שונאי העולם הזה כביטוי של מוסריות שלילית, סגידה לחומר ותאוות בצע. בהקשר זה מחובר הקפיטליזם בתודעת הציבור לאנשי עסקים עשירים ולבעלי הון. אך העקרון הקפיטליסטי חל על הכל, ביחס ישר למוסריותם. ככזה מבטא הקפיטליזם את הנטייה הבריאה והטבעית של כל אדם מוסרי להביא תועלת ורווח באמצעות פעולה יצרנית.

בניגוד לתעמולה נגדו, לא רק שאין העושר גורם אלים ואנוכי ביסודו אלא שהוא מגלם נדיבות ועזרה הדדית. שלא לדבר על כך שצבירת הון ביחסי מסחר הוגנים, שאין בהם כפיה או אלימות, אומרת, בהכרח, רווחיות לכל המעורבים ולא רק ל"קפיטליסט". בנוסף לכך, בתודעה הציבורית נקשר הקפיטליזם לחומרניות, אך הקפיטליזם מבטא בראש ובראשונה דווקא את רוח האדם, שהיא הנמצאת ביסוד כל רווחה, התפתחות והתקדמות אנושיים. זהו, למעשה, גם עקרון היסוד של כל הסחר האנושי, המבוסס על השאיפה לקנות עוד ועוד נכסים, המבטאת את רצונה המתמיד של רוח האדם לגדול.

בעולמנו אין עדיין חברה קפיטליסטית טהורה, כלומר כזו שמבוססת באופן מלא על תנועה כלכלית, שאין בה מידה כלשהי של שוד ממוסד. במובן זה אף המדינות העשירות ביותר של המערב – כולל ארה"ב - אינן קפיטליסטיות. המשטרים במערב משלבים כלכלת שוק עם שוד ממשלתי אלים. שילוב מסוג זה של יצרנות אובייקטיבית ושוד חמוש, שבה מדפיסים השודדים כספים וגובים מסים, מן ההכרח שיביא למשברי אמון – אך את אלה מציגים הפושעים כתוצאה של השוק הקפיטליסטי.

בעולם הטכנולוגי המתקדם שאחרי התמוטטות ההבטחה הקומוניסטית קשה שלא לראות את תרומתו של השוק החופשי לעושר הכלל-עולמי. על אף זאת אין הסוציאליזם מפסיק את מלחמתו נגד הקפיטליזם, אך הוא טוען כי זו מכוונת רק נגד "הקפיטליזם הרע". כשפלט נשיא מדינת ישראל את הביטוי "קפיטליזם חזירי" הוא ביטא את ההבנה הרווחת בציבור לגבי הקפיטליזם. הבנה זו, המבטאת את השימוש הנרחב שחלק גדול מן הציבור עושה בביטוי זה, מוטעית ביסודה אך מהווה מכשיר יעיל בידי אישי ציבור העומדים בראש ישראל. הנשיא, שלא המציא את היחס השלילי לקפיטליזם אלא רק הפיק גרסה מעודכנת של גישה זו, ידע איך לקלוע לתפיסתם של רבים, המטילים מזה זמן רב על הקפיטליזם את האחריות לרעות חולות רבות של האנושות ובכלל זה המשבר הכלכלי הנוכחי.

ורק טבעית העובדה שהדיקטטורה הסוציאליסטית המזרח-תיכונית, תעמיד בראשה נשיא הרואה את החופש הכלכלי כסכנה הראשונה במעלה לקיומה של תפיסת ניהול הכלכלה הנהוגה על ידי משטרי עריצות מאז ומתמיד. לא מקרי, בהקשר הנוכחי, שרוב אזרחי ישראל, אשר זכו לחינוך הממלכתי-סוציאליסטי, יהיו תלמידיה הנאמנים של האסכולה הממשלתית שאינה מרשה ליחידים "להרחיק לכת" בשאיפותיהם הפרטיות – ורואה את הקפיטליזם כפי שחונכה לראותו, כלומר: כתהו ובהו של רדיפת בצע בלתי נשלטת.

חינוכו של האזרח הישראלי על ידי הפיקוח הממלכתי הסוציאליסטי הביא אותו לראות כל נטיה יחידאית למען רווח אישי כשלילית ולימדה אותו שאויביו הם כל ספקי הערכים הסובבים אותו, ביחס ישר להיות עסקיהם רווחיים. כשבוי ברעיון האנטי-קפיטליסטי הוא מצפה מממשלתו שתציל אותו מהנגע הממאיר של תאוות הבצע והוא תומך בכל התערבות ממשלתית המוצגת כנסיון "לרסן" את הכלכלה. אך עוד תימשך הפרעת הממשל לכלכלה לא תהיה זו צודקת וחופשית ולא יהיה קץ לעוול המתחולל בימינו.

נתונים נוספים