לאומיות, לאומנות ובינלאומיות

לאומיות, לאומנות ובינלאומיות

בין לאומנות, לאומיות ובינלאומיות יש בלבול רב. בלבול זה – במיוחד כאשר הוא קונה אחיזה של קבע במחנה הטובים - מאפשר לרוע לקדם את מטרותיו. לכן, יש לעשות סדר במושגים, וקודם כל ביחס בין מושג הלאומיות והלאומנות:

לאומיות פירושה דגילה בערך הלאום; זהו ערך אובייקטיבי חיובי המבטא רמת שותפות חברתית במציאות, אשר יכולה להתבסס על נתונים טבעיים או מלאכותיים, מוסכמים או לא, או על כל שילוב שלהם. לאומיות היא נטיית היחיד האנושי למען הלאום, שהוא חלק ממנו, והיא יכולה להיות מודעת, מושכלת ו/או רגשית. במובנו החיובי לאום הוא מושג המציין גוף חברתי אנושי שיש לו יסוד אובייקטיבי חיובי, שהוא צורה של שותפות ואחווה, המקדמת את היחידים המעורבים בה; לפיכך, הלאומיות מייצגת מודעות לגוף זה והכרה בו כבגורם חיובי אשר מקדם את היחיד החבר בו.

הלאומנות מנוגדת ללאומיות, באשר היא מייצגת גישה שלפיה חשיבותו של היחיד נחותה מזו של הכלל. הלאומנות, לעומת לאומיות, היא לאומיות שהוצאה מהקשר ומהווה מושא סגידה בעלת אופי אלילי. הלאומני רואה את הלאום כערך האנושי החשוב ביותר, שכל ערך אחר נמוך ממנו, ולמענו הוא מוכן להקריב בני אדם ולמעשה להשמיד את כל שאר הערכים האנושיים. בזמו שאדם בעל הכרה לאומית רואה את הלאום כאמצעי להגברת ערכיו האישיים, הלאומני תופש את החברה כנעלה על היחיד ולעתים קרובות אף מנוגדת לו, בעצם היותה מוכנה להקריבו למען החברה. לפיכך התפישה הלאומנית, בניגוד ללאומית, מהווה יסוד לדיקטטורות רבות, הדורסות את היחיד "לטובת" החברה.

הבינלאומיות, כתנועה פוליטית, שואפת לביטול הלאומיות ול"השוואת" בני האדם על פני כדור-הארץ. ענינה הוא מה שמשותף לכל בני האדם בעולם ולפיכך היא מדגישה את השווה בין בני אדם מתרבויות שונות זו מזו, הנמצאות במקומות שונים עלי אדמות. שאיפתה של הבינלאומיות מבוססת על ראיית הצד השווה בין כל בני האנושות ולפיכך היא קוראת תדיר לקשר בין הלאומים, העמים והקבוצות הגזעיות, וקוראת לביטול ההבדלים בין יחידים וקבוצות.

למעשה שואפת המגמה הבינלאומית לבטל את הזהות המסויימת של קבוצות חברה אובייקטיביות וככזו היא חלק מהתנועה הכללית לביטול הזהות האנושית. מכיוון שהזהות האנושית מבוססת באופו טבעי על הזהות היחידאית, אשר רואה את ההשתייכות ללאום כגורם המחזק את היחיד שותפות הבינלאומיות והלאומנות בביטול הערך של האדם היחיד.

ארה"ב היא דוגמה של שילוב בין עממים, שבטים וגזעים, בין דתות, אמונות ותפישות פילוסופיות, אשר על יסוד שמירת זכויות האדם של האזרח, הן נשמרות מבלי לפגוע ביכולת שיתוף הפעולה שבין השונים על יסוד החפיפה הרעיונית בנקודות ההסכמה הבין-אישית.

כל האיחוד האמריקני העצום מבוסס על רעיון ולא על מוצא או על שותפות גזעית, כמו תזמורת המאורגנת מסביב למנצח או מנהיג היוצר אחדות בהתכוונות האנשים אליו באמצעות רעיון מסוים. קבוצת העם האמריקני איננה מחוברת ביסודה לטריטוריה או לדם ואיננה שבטית או גזעית; העם האמריקאי, על אף היותו מורכב מבני עמים וגזעים שונים, מייצג לאומיות מסוג מיוחד, אשר איננה פיסית אלא רוחנית, כי היא מבוססת על רעיונות ועל הסכמה עם רעיונות.

נתונים נוספים