מוסר החיים

 

מוסר החיים

על תנועת היצירה העולמית

על אף הזעקה המתמדת של רבים לגבי הדלות העולמית, אין בכוחה של זו להשתיק את קולה העז של התפתחות אנושית גדולה, החזקה יותר מכל הבעיות החומריות שהאנושות התמודדה עימן לאורך ההסטוריה: זהו כוח מוסר החיים האנושיים, אשר מצא את הדרך להתגבר על כל קשיי הקיום האנושיים ולהגיע לכל פינות העולם, כשהוא מאפשר לכל יחיד אנושי לחיות ברמת חיים של עושר מופלג, המשופעת מבחינה טכנולוגית. אף כי רבים עדיין הם בימינו בני האדם המבקשים סעד, ברור למתבונן במציאות כי הדבר זניח על רקע העובדה שמבחינה מעשית ועקרונית נפתרו כבר בעיות תזונתה של האנושות ושבתחום זה זכה מוסר האדם בנצחון מוחץ.

עקרון אחד נמצא ביסודו של מוסר זה, והוא השאיפה לרווח אישי. עקרון זה מאחד את כל בעלי החיים בעולם, ומכסה את טווח צרכיהם מן החומר ועד הרוח; הוא מתחיל משאיפה לסיפוק צרכי הקיום החומרי של החיים ומגיע לשיאו במימוש כוחות הרוח של האדם. צרכיו של האדם, שהוא הישות הרוחנית הגדולה בעולם, מפליגים אל מעבר למימד החומר, לכיבושו הרוחני של העולם. את כל השאיפות, בחומר וגם ברוח, מאחדת השאיפה לרווח, המהווה את הגורם המניע את כל תכניות האדם.

התנועה המוסרית הכלל עולמית באה לידי ביטוי כתנועה טבעית, המתחילה בפעולתו של כל בעל חיים יחיד למען עצמו ומגיעה לשיאה בפעולת כל צורות החיים עלי אדמות למען החיים בעולם. תנועה זו כוללת את התנועה האנושית, המתפתחת החל משאיפתו של היחיד האנושי להתקיים וכלה בתנועת ההתפתחות של האנושות כולה לכיבוש העולם. בהקשר זה, מה שמתחיל בשאיפתו של כל אדם להשיג את איכות החיים הגבוהה ביותר שהוא יכול להשיג לעצמו מהווה תא חיים אחד בגוף עצום ומתפתח שבו האנושות כולה משיגה מצב מתקדם והולך של רווחיות כוללת לכל חלקיה.

בתחילה מהווה ההגנה העצמית את רעיון היסוד של הקיום האנושי. זהו רעיון שכל בעל חיים אוצר במכלול החיים שלו כבסיס הישרדותי ראשוני. ביסודו של דבר השאיפה לשמירה על החיים מבטאת את הרצון הטבעי הראשוני לקיום ומנחה כל בעל חיים בריא לשמור על עצמו בעת איום על חייו. ברמתו היסודית, החי עושה זאת באחת משתי הדרכים: לנצח את המאיים עליו או לברוח ממנו. אך בשלב מתקדם יותר של צורות חיים השאיפה לחיים איננה מסתכמת בשמירה על הקיום אלא מתבטאת בחיים שבהם מתאפשר מצב של מימוש אפשרויותיה של צורת החיים ביישום מהכוח לפועל.

ההסטוריה האנושית הבטיחה דרכים רבות ומגוונות שבאמצעותן הצליחו בני אדם וחברות אנוש להגן על קיומן כנגד אויבים באמצעות מלחמה להגנת עצמן. פעמים רבות הביאה מלחמה זו לאויביהן נזקים חמורים עד כדי השמדה מוחלטת. באופן טבעי, הפעולה למען הגנה עצמית ונגד האוייב מאפיינת, כאמור, את השלב הראשוני של הדאגה של כל ישות חיה לעצמה. לפיכך היה סוג המוסר הפשוט, המבוסס על דאגה עצמית, גם ביטוי המוסריות היסודית הטבעית ביותר בעולם האנושי. אך עם התפתחות האדם וגדילת מודעותו לעולם שמסביבו, התרחבה גם התבוננותו והחלה לתפוש טווח גדול יותר של קיום מזה של היחיד המעוניין להגן על גופו וקניניו החומריים ובכלל זה כללה גם אפשרויות נוספות של שיתוף פעולה עם בעלי ענינים אחרים.

למעשה, עצם השאיפה לגדול מבחינה ביולוגית, אשר כללה בתוכה את האיחוד והרביה המיניים, כיוונה את היחיד למגמות של הקמת משפחה ומאוחר יותר לקבוצות מורכבות של שבט ועם, שבהם באה לידי ביטוי רווחיותו של היחיד בגדילת אפשרויותיו ומימוש מאווייו. התרחבות הראיה היחידאית לכדי הבנה קבוצתית של עולם האדם, שבה יש מקום לשיתוף פעולה בין גורמים שונים, כדי להפיק רווחים גדולים יותר מאשר שימור חומרי עצמי, הביאה לשלב מתקדם יותר של מוסריות: כזו אשר מציבה בתוך הקשר פעולתה למען העצמיות גם צורות שונות של התחשבות בזולת והשגת רווחים במעגלים הולכים וגדלים של ענינים משותפים, החל ממעגל המשפחה, המשך במעגל השבט והעם וכלה במעגל הרחב של האנושות כולה.

גדילה זו הביאה את ההשקפה האנושית למסקנה שיש ערך מוסרי רב בפעולות של סיוע הדדי בין יחידים וחברות ושהרווח אותו ניתן להפיק משיתופיות הוא עצום. המשך המגמה בא לידי ביטוי ביצירתה של תרבות אנושית מורכבת, שבה מספר גדול מאד של יחידים מרוויחים רווח פרטי עצום ביחס כתוצאה של שיתוף פעולה. רווחיות גדולה של כל משתתף יחיד בתרבות שיתופית הוא מסימניה של התפתחות האנושות והתקדמותה; בהקשר זה, סביר להניח שהעולם נוצר מלכתחילה כמהות שביסודה אפשרות השיתופיות האנושית על כל היבטיה, כשכל בניה היחידים של האנושות מתוכננים להשתלב, במוקדם או במאוחר, במרקם של תרומה הדדית של כל השותפים זה לזה, במצב שבו קיומו הפעיל של כל יחיד יצרני תורם לחייו של כל יחיד אחר. כבר בימינו ניתן לראות את הדבר מתבטא בכך שסחר של טכנולוגיה ושירותים מקיף את העולם כולו, כאשר תהליכים אלה מוכרים על ידי בני זמננו בצורת פעולתה של הכלכלה העולמית. בתהליכי הסחר הכלל-עולמי, כל אדם בעולם תורם את חלקו בצורת עבודה אישית בתחום שבו הוא פועל – ובתמורה לכך הוא מקבל לשימושו הפרטי אפשרויות גדולות בהרבה מאשר הוא עצמו יכול היה להביא באופן אישי לידי מימוש.

על אף הטענות הקבועות הנשמעות בעולם לגבי עוני כללי, ההקשר העכשווי הקיומי של האנושות הוא כזה של עושר חסר תקדים; שפע עצום של מוצרים ושירותים המיוצרים בעולם כולו נפוצים עלי אדמות ועומדים לשירותם של בני כל העמים. מצב זה הוא ביטויה המעשי של תפישת מוסריות יצרנית אשר פותחה ויושמה על ידי בניה היצרנים של האנושות מזה דורות רבים. מוסריות זו היא ביטויים הנאצל של חיי האדם והיכולת העצומה הגלומה בהם להביא ערכים לכל בני האדם בעולם מתוך הסתמכות על השאיפה היחידאית לרווח. שאיפה זו, הקיימת בכל יחידה של חיים אנושיים – החל מבני האדם היחידים וכלה בתרבויות המתוחכמות הכוללות מאות מליוני בני אדם, היא המניעה את גלגלי מכונת האנושות העצומה. עובדה זו היא ההוכחה המעשית הגדולה ביותר ליעילותו של מוסר החיים הטבעי, הבא לידי ביטוי בשפע העולמי שהוא מייצר עלי אדמות.

בכיבושה זה את העולם הוכיחה את עצמה תפישה מוסרית זו, בגדילתה, בהתרחבותה ובהתיעלותה עד כמה רב כוחו של האדם. בהתבטאו בהישגי רוח האדם הצליחה מוסריותו שואפת הרווחה לגבור על כל כוחות ההרס שפעלו נגדה במשך ההסטוריה – כוחות של השמדה, שוד ובלימה שניסו להכשיל את האדם היוצר. השפע העצום שקיים היום עלי אדמות נמצא בעולם בזכותו של הכוח היוצר האנושי ושל מוסריות החיים האנושית, אשר הוכיחה לכל את הרווח הכללי העצום שניתן להפקה באמצעות התמדה עיקשת של יישום הנוסחה המשלבת את היצרנות, הסחר והשיתופיות האנושית עם ראיית הרווח הפרטי לכל הפועל למען עצמו.

 

נתונים נוספים