מרכז העולם

 

מרכז העולם

על אמריקה כשוק

בעולם העתיק, עולם האימפריה הרומאית, שבו היוותה רומא את מרכז הארגון והסחר, נהוג היה לומר: כל הדרכים מובילות לרומא. בעולם של ימינו, גם אם הדבר לא נאמר במפורש, ברור כי כל הדרכים מובילות לאמריקה. אמריקה מהווה את מרכזה של התרבות. לא מדובר רק בתרבות המערבית, אלא הכלל-עולמית. כל מי שמעוניין להבין מדוע אמריקה היא מרכז התרבות, אפילו שגם היא לא מודעת כל כך לעובדה זו, מדוע אמריקה היא השולטת, למעשה, בעולם, צריך להכיר בעובדה פשוטה אחת והיא שגם במדינות האנטי-קפיטליסטיות מודדים עושר בדולרים.

המדידה הכלל עולמית הנהוגה בימינו של עושר בדולרים היא המכוונת את החושב להבנה שגם מקומות שאינם מכירים בארה"ב מבחינה פוליטית או אף מתנגדים לה ולתפישת הצדק שלה מתייחסים אלה, למעשה, כשולטת ברגע שמתייחסים אל הדולר האמריקאי בכבוד ומאפשרים לו להיות מדד הערכים שלהם. כי הדולר האמריקאי מייצג את אמריקה, את הכלכלה האמריקאית, את האנשים והרעיונות שקיימים באמריקה. כל אלה, על אף שמקומם באמריקה, מייצגים ערכים כלל-עולמיים.

חוק הסטורי עתיק – חוק ההגירה – קובע כי מכיוון שבני אדם ירצו תמיד לשפר את מצבם, הם ירצו תמיד לעבור ולחיות במקום טוב יותר מזה שבו הם נמצאים. שיפור מצבו של אדם נעשה בראש ובראשונה על ידי כך שהוא מביא את עצמו למקום שבו יש לו אפשרויות גדולות יותר לממש את כוחותיו הפרטיים באמצעות חופש הבחירה שלו, כלומר למקום שיש לו בו יותר אפשרויות. בכל ארץ משפרים אנשים את מצבם באמצעות מעבר מן הכפר לעיר או מעיר קטנה לעיר גדולה יותר. כך נוצרת בכל ארץ תנועה לכיוון מרכז המסחר, אל המקום שבו מתרכזות האפשרויות המסחריות הגדולות ביותר. תנועה אנושית זו של מעבר מן הכפר אל העיר או ממקום של מיעוט אפשרויות למקום שבו אפשרויות רבות יותר קיימת מאז ומעולם. מאז גילוי אמריקה לא פסקו גלי הגירה להגיע אליה מכל קצווי העולם. אחת הסיבות שבגללן זכתה אמריקה לכינוי "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" היא העובדה שבה נוצר ריכוז האפשרויות הגדול ביותר שנצבר במקום אחד מאז שחר ההסטוריה.

מספר האפשרויות העצום שקיים במקום כמו אמריקה מאפשר לכל אדם יצרני להציע את הערכים שיש לו, יהיו אשר יהיו, בצורה שבה הוא יכול לקבל את המכסימום של הערכים האפשריים תמורתם מן "הצד השני", כלומר מרוכשיהם. במובן זה מהווה אמריקה, למעשה, שוק.

הבה נחשוב לרגע על מושג השוק. לצורך הענין נדמה לעינינו שוק עירוני או כפרי, הנערך במקום מסוים ביום מסוים בשבוע, בחודש או בשנה ואנשים מביאים אליו את מרכולתם. זוהי הנקודה בזמן או במקום, שבהם כמות גדולה של בני אדם, יחסית לאותו מקום, מתקבצת ביחד לצורך מסוים של מסחר בערכים. זמן השוק הוא זמן קצר יחסית שבו נפגשים היצע וביקוש – אנשים באים למקום כדי לקנות ולמכור. אירוע כזה יוצר דחיפה ותאוצה יחסיים בכל הכלכלה והמסחר המקומיים, כלומר שהוא מהווה האצה של תהליכים מבחינת הגברת מהירות התרחשותם. דומה הדבר למה שיקרה אם ניקח תקליט שאמור להתנגן במהירות מסוימת ונגרום לו להפיק את המודפס עליו במהירות גבוהה הרבה יותר מזו שתוכנן לה. זהו, בתמצית, סיפורו של שוק ביחס למסחר בין בודדים, או של השוק האמריקאי ביחס לשוק העולמי: ריכוז של תהליכים מואצים בתחומי המסחר והכלכלה.

מבחינה זו, הדבר שלו אנו קוראים השוק האמריקאי הוא יותר מאשר שוק נוסף אחד לשאר שווקי העולם. הדבר נובע מכך שלא רק שהוא השוק הגדול ביותר בעולם אלא שהוא גם חופשי יותר, שכן הוא נמצא במדינה ששומרת על ערך הקנין כעל אחת מזכויות האדם היסודיות. בהגנה שהוא נותן לקנין הפרטי הופך החוק האמריקני את האומה האמריקנית למוקד משיכה לבני אדם מכל העולם, כי הם יודעים שרכושם מוגן בה. למעשה, שומר החוק גם על קיומו של הסחר החופשי המתקיים באמריקה ללא הפרעה ובכך מבטא חוק זה את מהותה של אמריקה, המתפקדת כשוק כלל עולמי. היא מהווה שוק במובן זה שהיא מקום ריכוז לבני אדם שמגיעים אלה מכל קצוות תבל ומציעים את מה שיש בידם להציע.

השוק החופשי הוא גם אחד הערכים שעשו את גדולתה של אמריקה בעולם והפכו אותה למוקד המשיכה הראשי למהגרים. מאז ומתמיד לא התבסס זה על קיומו בה של ערך מסוים זה או אחר אלא על הידיעה הכללית שעבור כל ערך שיהיה בידם להציע הם יקבלו את התמורה האפשרית הגדולה ביותר. הדבר הוכיח את עצמו כנכון במשך תקופה ארוכה שבה הלך השוק האמריקאי והתעצם. דבר זה בוטא, בין השאר בערך המטבע האמריקני – הדולר – בשל היותו מוערך ברחבי העולם.

העובדה שהדולר האמריקני מוערך ברחבי העולם עושה את השוק האמריקני למרכז הערכה בינלאומי של תוצרים וסחורות. כשמטבע כמו הדולר מוערך בכל רחבי העולם משמעותו של דבר היא שכל אדם בעולם יכול להשתמש בו כבאמת מידה אובייקטיבית שבאמצעותה הוא יכול בכל מקום וזמן להעריך את מאמציו ואת תוצריו ביחס למאמציהם ותוצריהם של יצרנים בכל העולם. דבר זה מעניק קדימות לשוק האמריקני על פני כל תרבות אחרת בעולם, ומהווה גורם משיכה לכל יצרני העולם בתחומי עיסוק שונים, החל מיצרני טכנולוגיה וכלה באמנים, שכולם שותפים ברצון להציג את פרי יצירתם בעולם. אנשי רוח אלה רואים את אמריקה כמקום שממנו יוכלו להפיץ את יצירתם בצורה הטובה ביותר.

ויש בעובדת היות אמריקה השוק של עולמנו גם שיעור הסטורי חשוב: כל המהגרים, החלוצים, אנשי הרוח והיצרנים שבאו מן העולם כולו לארץ האפשרויות כשהם מוכנים לעמול למען הגשמת חלומותיהם הפרטיים יצרו במשך זמן קצר יחסית - 200 שנה בלבד – את ריכוז העושר האנושי הגדול בהסטוריה. עושר זה השיג באיכותו את כל שאר תרבויות העולם, שחלק מהן עתיקות בהרבה. בשל עובדה זו היתה אמריקה גם לאומה החזקה ביותר בעולם של זמננו ורשמה לעצמה גם הישגים בתחום הפוליטי הבינלאומי: יותר מפעם אחת הצילה כבר אמריקה את העולם החופשי ולמעשה את העולם כולו. ואין זה מקרי שאויבי התרבות מצאו לנכון להתקיפה ולעשות זאת דווקא במפתח לבה: במה שסימל את המרכז החופשי של סחר בינלאומי בניו יורק. אויבי אמריקה ידעו שכלפי העולם כולו היא מייצגת מכלול ערכים המאיים עליהם ובראשם הערך שאויבי האנושות תמיד בזו לו: הסחר.

למעשה, הערכים שהופכים את אמריקה לשוק החופשי ביותר בעולם הם הערכים שעושים אותה לתרבות החשובה והמתקדמת ביותר בעולם של היום. היותה של אמריקה שוק חופשי היא ביטוי לערך הרוח האנושית החופשית שהיא מייצגת ומכך גם ליחס של העולם כלפיה. העובדה שאמריקה של היום נמצאת במצב שבו היא קובעת, למעשה, את גורל העולם היא תוצאה מכך שהיא שומרת על קיומו הפעיל של השוק העולמי. הבנת היות אמריקה שוק עולמי מותנית בהבנת חשיבות קיומו של השוק החופשי האמריקני כמפתח במנגנון הענק של הכלכלה העולמית. למעשה, תקוותה של האנושות כולה מרוכזת בהמשך קיומה של אמריקה כאומה יצרנית וכשוק החופשי של העולם.

נתונים נוספים