ספורט עולמי

 

ספורט עולמי

אחד האירועים הבולטים שפתחו את המאה החדשה היה האולימפיאדה שנערכה בסין. היא משכה אליה את מיקודם של מאות מליוני אנשים ואין ספק שהתחרויות שהיו כלולות בה ענינו את האנושות יותר מהבעיות הפוליטיות הקשורות בענק הסיני. העובדה של אירוח אירוע בינלאומי בקנה מידה כזה על ידי דיקטטורה קומוניסטית שלחובתה רשימה ארוכה של חשדות ושל פשעים נגד האנושות חשפה את מורכבות התיאום שנזדקקו לו מדינות העולם כדי להסכים על קיום האירוע כעל פשרה מוסרית. למעשה, בעצם המשקל שנתנה סין לקיום האולימפיאדה, על אף הבעיות הפוליטיות שהתעוררו בקשר לכך, הודה הממשל הסיני בערך הגבוה שהוא מעניק לעובדת קיומו של אירוע זה בתחום ארצו.

האולימפיאדה, שכבר במאה ה20 היתה למלכת התחרויות הבינלאומיות, מושכת לכיוונה את תשומת לבם של כמעט כל בני האנושות. מאז עלתה על בימת העולם בסוף המאה ה19 הפכה, תוך שנים מעטות, לאירוע התקשורתי הגדול בעולם. אך משנה לשנה גדל בהתמדה מספר אירועי הספורט הבינלאומיים המתרחשים במקומות שונים בעולם, כמו אליפות העולם בכדורגל. התפתחות הזו מבטאת עובדה בעלת ערך אנושי תרבותי הראוי לתשומת לב: את הערך הגבוה שרואה האדם בספורט.

הספורט והספורטאים מהווים מוקדי ענין כלל עולמיים. במיוחד בעולם המודרני עתיר התקשורת ממקד הספורט הבינלאומי את תשומת לבם של ההמונים בעצם העובדה שהעוסקים בספורט מבטאים ערכים לאומיים כשהם מייצגים את המדינות שמהן הם באים, במיוחד בתחרויות בינלאומיות. בנוסף לכך, מהווים הספורטאים גם סמלים חיים לערכים אנושיים פשוט בתוקף העובדה שמדובר בהיבטים של טבעם הגופני. דוגמה מפורסמת לכך היתה זכייתו באליפות העולם של ג'קי אוונס, הרץ האמריקני שחור העור, באולימפיאדת ברלין 36. נצחון אישי זה שלו כיחיד נתפס בעולם כנצחון עקרוני וסמלי על המשטר הנאצי מארח האירוע שדגל בערכים גזעניים.

אולי בשל תקופת העבדות שלהם באמריקה, שחורי עור לא הפסיקו מעולם להיות מקור השראה להמונים בענף הספורט; לפני קצת למעלה מעשור, למשל, היתה כל ארה"ב עסוקה בחגיגת מייקל ג'ורדן. אף כי לא כל אזרחי ארה"ב עוסקים בכדורסל, לא היה אזרח אמריקני שלא ידע במי מדובר – וסביר שגם מאות מליוני בני אדם בעולם הכירו את דמותו. מבחינתם של רבים היה האיש לגיבור האמריקני של זמננו, הפועל במסגרת חוקי המשחק הקולקטיביים. דבר זה נבע מכך שבני אדם רבים בעולם חשופים לעולם הספורט כנראה יותר מלכל תחום הישגים אנושי אחר.

עצם עובדת היותו גופני בעיקרו עושה את הספורט לשפה בינלאומית, המאפשרת לכל אדם בעולם להבינה. במובן זה הספורט נמצא במקום כלשהו על הציר שבין פילוסופיה לאמנות; כפי שבאמנות מבטא האמן רעיונות מופשטים באמצעות המציאות המוחשית עושה זאת כך גם עולם הספורט. הספורטאים ממחישים ביכולותיהם את ערכי האדם הגבוהים ביותר. חוקי הספורט, למשל, מבטאים את חוקי המציאות וכל תחום ספורטיבי מבטא את עצם ההישג האנושי באמצעות ההישג הספורטיבי. בהתאמה לכך קיימים זה בצד זה ענפי ספורט אינדבידואליים, שבהם מוצגת ונבחנת יכולתו האישית של היחיד וענפי ספורט קבוצתיים, שבהם מומחשת יכולת שיתוף הפעולה האנושית.

יש הרואים את המאמץ הספורטיבי כביטוי של יכולת הגוף האנושי, אך הישגיו של ספורטאי מצטיין הם רוחניים במהותם, אף אם הם מושגים בענף ספורט גופני מובהק, כמו ריצה, קפיצה או שחיה. לצורך הישג בינלאומי בתחום כזה יש צורך בתכונות רוח של התמדה, הקפדה ונחישות בנוסף על נתונים גופניים, שלא לדבר על הנדרש בספורט הקבוצתי, שבו יש צורך ביכולת שיתוף פעולה טובה בין היחידים השותפים בקבוצה. יש גם ענפי ספורט מסוימים, כמו התעמלות, הקרובים ביותר ברוחם לאמנות בשל קרבתם לאמנות המחול. אך עם זאת, דווקא מיקודו של ההמון הרחב חובב הספורט נוטה לכשלון בהבנת הערכים הרוחניים המבוטאים על ידי הספורטאים ורואה אותם לרוב ככאלה שמייצגים את היכולת הגופנית האנושית.

בראיית הספורט רק כעיסוק גופני יש משום הטעיה גדולה שעלולה לסחוף את המוני הצופים אל הניוון שבפולחן הגוף. סכנתו של דבר זה טמונה בעיקר בכך שעד כמה שלא יתקדם, לא יוכל לעולם להניע את החברה קדימה. ויש לנושא גם היבט פוליטית משמעותי: ההישגים הגבוהים ביותר בספורט מושגים על ידי מדינות כוחניות שבהן מקבל הספורט תמיכה מיוחדת, בשל כוח השפעתם הפסיכולוגי של הספורטאים על הצופים בהם. למעשה משרתים ספורטאים המייצגים משטרי דיכוי את מדינותיהם בכך שהם מהווים עבור קהלם סמלים לחופש מוגבל; בזירות, באולמות ובמגרשים המיועדים להם הם נעים בתוך מסגרות ידועות מראש של אפשרויות, ללא יציאה מחוצה להן או שבירה שלהן ובעיקר: עם הצורך להתחיל בכל פעם מחדש... כך אפשר, על ידי מיקודו בתחרות ספורט, להביא אומות שלמות למצב של שיעבוד רוחני לאותן מסגרות חוקיות, לאותה עבדות... כך ניתן להגשים את יישומו של חזון פלצות של חברה שהמאושרים היחידים שבין חבריה הם אוהדי הספורט שלה.

בשל הבנתם של אוהדי הספורט את לשונו, למדו אותה גם אישים רבים שמשתמשים בה כדי להשפיע על האנושות גם בתחומים אחרים. בשל התפשטותו הרבה בחברה האנושית של זמננו הפך עולם הספורט לקובע גורלות בשל הגדרתו אמות מידה המוניות להערכת אישים גם מחוצה לו, כמו, למשל, בתחום הפוליטיקה. בארה"ב, למשל, משמשים נהגי הספורט גם לצורך שיפוט פוליטי, באשר אין ההמונים מבחינים היטב בהבדל שבין התכונות הנדרשות לתפקוד ספורטיבי לבין אלה הנדרשות לצורך ניהול מדיני.

כמו בשאר המשחקים הנהוגים בספורט האמריקני, גם בענף הספורט הידוע בשם הבחירות לנשיאות, מתבססים המשחק והנצחון גם יחד על כך שאין הם מציגים לפני קהלם דרישות קשות מדי להבנה. המתמודדים לנשיאות מנסים לכבוש את לב הקהל באמצעות מחוות פשוטות, הדומות ככל האפשר לפעולותיהם הפשוטות של הספורטאים. בנוסף לכך, בשיאן וסיומן של התמודדויות אלה, בספורט ובפוליטיקה גם יחד, לא מתקבלת תוצאת תיקו ומי שמרוויח את כל הקופה נמצא, בסופו של המשחק, לבדו על המגרש. כמו בעולם הספורט האמריקני, מה שיקבע את נצחונו של אחד מהיריבים לא יהיה גישה מעמיקה או נכונה יותר אלא הפרש הנקודות ביניהם – וזה גם מה שיקבע את גורל הבחירות. עובדה זו היא פועל יוצא של הבנת המתמודדים על הנשיאות שקהלם, ברובו, אינו מסוגל להעמיק בסוגיות הממשל החשובות הנוגעות לבטחון, כלכלה וכיו"ב.

בשל כך נשלטת אומה זו, הקובעת במידה רבה את גורל העולם, על ידי שיטה הקובעת את מעמדם של מנהיגים בהתאם לשליטתם בלשון הקלישאות ההמוניות מתחום הספורט. כך מהווים הספורט ומושגיו את מקור השפה הפוליטית הנפוצה ביותר בעולמנו, שבאמצעותה מנצחים זה את זה אישים תוך כדי נצלם את שטחיות התפישה של אזרחי מדינותיהם. במצב ענינים זה נידונים אנשי הרוח האמיתיים, המתאימים ביותר להנהגה, לבדידות ולחולשה מבחינת מעמדם החברתי. במצב זה ניתן רק לדמיין מה היתה תרומתם אם היו מקבלים את התמיכה והעידוד שלהם זוכים היום אנשי הגוף - ולקוות...

נתונים נוספים