פחד

 

פחד

בין ברלין 36 לבייג'ין 08

אלפי המשתתפים בטכסי פתיחת האולימפיאדה בסין הציגו לפני העולם כולו מכונה ענקית, משומנת, מדהימה בדיוקה ויעילותה, שבה שותפים כל החלקים הנפרדים לתכלית הכללית.

כששאלתי את חברי מה חש למראה החגיגה המרשימה הוא אמר: "פחד. זה הזכיר לי את ברלין 36."

בתגובתו זו גילה חברי את השתייכותו לקבוצה אנושית מיוחדת. זוהי הקבוצה של אותם בני אדם אשר אינם מסתפקים במראה החיצוני השטחי – מרשים ככל שיהיה – של אירוע תרבותי, אלא חודרים בראייתם אל מתחת לפני השטח, אל הערכים שקיימים ביסודו.

בהקשר זה, אמר לי חברי, נבע הפחד שחשתי מכך שהטכס בבייג'ין נראה לי כמו הגרסה המעודכנת של אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בעיר זו בשנת 1936, שלוש שנים לפני מלחמת העולם השניה.

בשני המקרים, הגרמני והסיני כאחד, ביטא הטכס האולימפי את ערכי המשטר שביצע אותו. היעילות המרשימה של המשטר הנאצי דאז דומה, מבחינות רבות, ליעילות הביצוע של המשטר הסיני של היום – ושני המשטרים דומים זה לזה בכך שהם משטרים האופייניים לחברות פחד – חברות המבוססות על ציות נתיניהן לשליט מחמת פחדם ממנו.

אך אני מוצא גם את עצמי פוחד - ופחד רב הרבה יותר ממה שקורה היום בבייג'ין מאשר מה שקרה בברלין 36. מה שגורם לכך שהאולימפיאדה בבייג'ין תפחיד אותי הרבה יותר – אמרתי לחברי – הוא, קודם כל, העובדה שהמשטר הקומוניסטי, בניגוד למשטר הנאצי שחלף מן העולם, הוא עובדה עכשווית חיה. שנית, בזמן שהמשטר הנאצי החזיק מעמד לא יותר מעשור, מפגין הקומוניזם אחיזה חזקה בציבור האזרחים העצום הנמצא תחת דריסתו כבר יותר משני דורות. די בשתי עובדות אלה כדי להביאנו להבין שהאיום הסיני-קומוניסטי העכשווי על חירות האדם בעולם כולו גדול הרבה יותר משהיה האיום הנאצי.

יש שיאמרו שהנאציזם פתח במלחמה עולמית. על כך יש להשיב שהמשטר הסיני עסוק בניהולה של מלחמה כזו מזה שנים רבות. למעשה, מבחינת מדיניותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית במשך עשרות השנים שעברו מאז השתלטותה על העם הסיני בארצו, ברור כי היא מנהלת איסטרטגיה מקיפה שמטרתה התחזקות גדלה והולכת. הפקת האולימפיאדה איננה, במובן זה, שיאו של התהליך, אלא חלק אחד ממנו, שאותו מנצל המשטר הסיני כדי לבסס את מעמדו בעולם בכלל ובסין גופה בפרט.

במסגרת איסטרטגיה זו מתחזקת סין בדור האחרון בהתאם לאותו עיקרון שהודגם בכל הקשור להפקת האולימפיאדה בבייג'ין: פגיעה אנושה בזכויות האדם. כפי שזכויות האדם של המוני אזרחים סיניים הוקרבו על מזבח הקמת מתקני האולימפיאדה - מה שכלל את החרבתם של ישובים רבים וגירוש יושביהם, וכפי שמנגנוני ההפחדה האדירים שברשות הדיקטטורה הסינית הבטיחו גם את קיומה של ההצגה הגדולה בתבל על חשבון ציותם של יחידים מפוחדים רבים, ביססה סין גם את התקדמותה הכלכלית בעולם באמצעות הקרבתה את זכויותיהם של מאות מליוני נתיניה.

למעשה, העובדה שסין הקומוניסטית מהווה, מבחינה מעשית, את המכלאה האנושית הגדולה בהיסטוריה, היא המאפשרת לה להציע לעולם החיצון את העבודה הזולה ביותר. באמצעותה של זו היא כובשת לה נתחים רבים ומגוונים של הכלכלה העולמית – ביחס ישר לרשלנות המוסרית של המדינות המעורבות עימה במסחר. בהקשר זה, אין המשטר הקומוניסטי הסיני בוחל בשום סוג של הכנסה, החל מכזו שהוא משיג בתמורה למכירת איברים של "מתנגדי משטר" וכלה בהכנסה מסחר בנשק עם משטרים לא מוסריים אחרים.

שלא כמו במקרה של המשטר הנאצי, שפעל בלוח זמנים מצומצם, מנצלת סין את עוצמתה הדיקטטורית-כלכלית בלוח זמנים שאנן, הנשען על הסכמה שבשתיקה של העולם החופשי למעשי הפשע שלו. בכך משלב המשטר הסיני העכשווי טכנולוגיות עתיקות וחדשות של פסיכולוגיית המונים ומדגים, הלכה למעשה, איך הולכת יעילותו ומתגברת. כמו בטכס הפתיחה של האולימפיאדה, שבו שולבו ריקודים מסורתיים עממיים עם טכניקות שידור מתקדמות, מדגים האירוע את מגוון הכלים התעמולתיים העומדים לרשות המשטר הקומוניסטי, שביחס אליו היה אף המשטר הסטאליניסטי לא יותר ממתלמד.

למעשה, עצם הצגת האירוע התעמולתי של המפלגה הקומוניסטית הסינית כאילו הוא מייצג ערכים אוניברסליים, מהווה תרמית ענק המוכיחה את עוצם חדירתה של תרבות סין למודעות העולמית הכללית. צריך להיות ברור שזו הייתה כוונתם ההתחלתית של מנהיגי סין כאשר קיבלו על עצמם את הפקת האירוע הבינלאומי הזה. אין ספק שההנהגה הסינית של הימים הללו כוללת מומחים באומנות תמרון דעת הקהל – ושאלה עשו לילות כימים כדי למחוק מתודעתו של אזרח העולם את הפשעים שמבצע המשטר הסיני.

אך אין בתוצאות עמלם – אירוע אסתטי מגוון וססגוני, העצום בהיקפו – כדי לטהר את השרץ. עבור המעמיקים ראות, דמו של כל אחד ממיליוני קרבנות המשטר האכזר זועק את כאב נפש האדם שלו, אשר נלקחה בזדון לב. אלה מאיתנו שדואגים לצלם האדם באשר הוא אינם יכולים להתעלם מהעובדה שכל הישג תרבותי אשר הושג על חשבון סבל אנושי הוא מחוסר יסוד מבחינה מוסרית – והוא ישתלם לרעה גם מבחינת מבצעיו.

כי כמו שקרה למשטר הנאצי, במוקדם או במאוחר יוצגו גם פשעיו של המשטר הסיני קבל עם ועדה בכל העולם. כשיקרה הדבר יצטערו רבים מבני האנושות על החלק שנטלו בחיזוקו של משטר זה, אם באופן ישיר, מסחרי או עסקי ואם בדרך עקיפה, על ידי שתיקה ו/או עיוורון. עם זאת, יש לנו יסוד להניח כי בשל תחכומו הרב של משטר זה ובשל העובדה שאירוע כמו האולימפיאדה אינו אלא חלק באיסטרטגיה הכוללת שלו, עוד נכונו לנו אתגרים רבים בדרך ההשתחררות מהתמנון הסיני.

שומה עלינו להיות מודעים לזרועות הרבים ששולח התמנון הזה לעברנו, מה שמתבטא בתחומים הרבים שבהם אנו פוגשים בביטויי התרבות הסינית בחיינו. רבים מביטוייה של תרבות זו אין מקורם במסורת העשירה של תרבות סין אלא במנגנוני התעמולה של דיקטטורה מפלצתית, הכובשת את עולמנו. אין כמו זה להצדיק פחד גדול.

נתונים נוספים