בחברת עבדים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 806
בחברת עבדים
החברה שאנו חיים בה היא חברת עבדים במלוא מובן המילה, כי אפילו אלה הקובעים בה מה יהיה אינם יכולים להרשות לעצמם רכוש או פעולות חופשיים מפיקוח ומהתערבות של בני אדם אחרים. זו גם הסיבה לשקיעה הכללית של כולם בביצה, כשהכל נאבקים איש ברעהו במקום לשחות כלפי מעלה ולהציל את עצמם.
בניגוד לחברת זמננו, שבה הכל, כולל השליטים, הם עבדים שפופים, בחברות העריצות הישנות, כשמיעוט קטן היה נהנה ממעמד של עריץ שהכל עושים את דברו, הוא, לפחות, היה מייצג כלפי חוץ וכלפי החברה מדד גבוה של עושר. המלכים של חברות העבר היו מציגים כלפי ההמונים מחוות של אצילות ותרבותות שהיו נותנים מחד את ההצדקה לעליונותם הכוחנית, בכך שהיא המבוססת על רוחניות, ומאידך את החזון, שהיה מעורר את שאיפתו של האדם הפשוט להשתפר ולהיות כאציל בחייו.
דבר זה, אגב, פעל ועדיין פועל בחלקים גדולים של העולם, ובמיוחד בחלקים שבהם נשארו בתי מלוכה על גינוניהם - וזו גם הסיבה מדוע זוכרים ההמונים ברוסיה או באיטליה בערגה כמוסה את ימי הצאר או את ימי הדוצ'ה, שכן כל אריה פראי מושך יותר מחמור מאולף. כך, באור זוהר, נראים בעיני הציבור, אצילי העבר לעומת הפוליטיקאים האפורים של היום, שאינם אלא האסירים העבדים והנמושות של ימינו.
עובדה זו מפרנסת כמות גדולה של יצירות אמנות העוסקות בנושאי מלוכה ואצילות - ותכניות חדשותיות העוסקות בעניני חצרות המלוכה ששרדו באירופה מימים עברו. נראה שהציבור הרחב מוכן להחליף, בכל עת, את רודנותו של מלך ראוי לשמו עם זו של הפקיד שמושל בחייו. בפסיכולוגיה של עבד המדינה החדשה ניתן להבין אותו: מבחינה נפשית מראה של גמד עלוב ועני המדכא אותך הוא מדכא הרבה יותר וממחיש יותר את חולשתך מאשר אם ענק מפואר, פיקח ויפה תואר הצליח לנצח אותך...