בעיות, סטריאוטיפים וידיעה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1058
בעיות, סטריאוטיפים וידיעה
נסו לטפל בו זמנית בבעיותיהם של שני בני אדם בלבד ותראו שלא תצליחו. איך, אם כך, קורה שאנשים חושבים שהם מסוגלים לפתור את בעיותיהם של קבוצות עצומות של בני אדם בבת אחת? ומדוע אנשים חושבים שתפקידם או זכותם לפתור או להציע פתרונות לכל-כך הרבה אנשים אפילו נגד רצונם?
התפקיד שלוקחים אנשים כאלה על עצמם נובע מהכרח אתי-אפיסטמולוגי. הם רואים את הפעולה כהכרחית ומבססים את תפישת הזכויות שלהם בנושא על הענין המוסרי של עזרה לזולת. אך לרוב הם פועלים כנגד הזולת, כשהם מפקיעים ממנו משאבים לצרכים מוסריים-לכאורה. הסיבה לכך היא חשיבה בסטריאוטיפים, המתעלמת ממצב מציאותי אמיתי. זה, פעמים רבות, איננו עולה בקנה אחד עם הסטריאוטיפ.
והדבר מעלה את השאלה: מהו סטריאוטיפ? ממה הוא נובע? מדובר בצורת מחשבה שיש בה מן החיובי, כי משמעה ארגון מידע בצורה של נוסחה, אך כשלון יישומי בשל היותו פתרון דוגמטי, אשר אינו מתאים לכל מצב מסוים ומתנגש עימו. הפתרון לחשיבה הסטריאוטיפית היא בביסוס החשיבה – ועימה השאיפה לפתור בעיות אמת על ידיעה אמיתית, כזו המבוססת על הוכחה – ואת ההוכחה על סקירת המצב המסוים הדורש פתרון.
בהקשר זה, הבלבול בין לדעת לבין להוכיח הוא ההרסני. העובדה שפעמים רבות ידיעה איננה תלויה בהוכחה, אף שההוכחה תלויה בידיעה, היא הגורמת לכך שיכולים אנשים לסבור כי הידיעה שיש להם מהווה גם הוכחה לכך שרעיון הפתרון שיש להם יעיל ומוצלח כדי לטפל בבעיה שמולה הם עומדים.
בהקשר זה כדאי לציין כי ההוכחה היא היסוד לשלב ידיעה מסוים אך לא לעובדת ידיעתו של פתרון הבעיה. ההוכחה מסתמכת על ידיעה כפי שהידע המושגי מסתמך על ידע חושי. ההבדל ביניהם בא לידי ביטוי בכך שלדעת אומר לקיים קשר עם המציאות ולהוכיח אומר יכולת להסביר הקשר מציאותי מסוים, שיכול להיות מורכב או פשוט.
באופן יסודי, האדם פועל על סמך ידיעה ולא על סמך הוכחה. ידיעתו אינה נצרכת תמיד להוכחה. למעשה, ברמת יסוד אין פעולת חיים ללא ידיעה כי פעולת החיים הראשונית והיסודית ביותר היא ידיעה בפני עצמה. מבחינה מושגית, עצם מושג החיים אומר: ערות, הווה אומר: מודעות, שהיא ידיעה.
וגם בשינה יש משום מודעות מסוימת. בהקשר זה יש לומר כי אם במצב שינה יש ידיעה, קל וחומר שמצב ערות הוא מצב של ידיעה. סכום הנתונים אומר: חיים משמעם מודעות.