בקשר להקשר הקשר

 

בקשר להקשר הקשר

כשאני שומע מישהו אומר או כותב "ההקשר לכך הוא..." אני יודע שהם ניצחו שוב.

הם ניצחו שוב, אלה שמשמידים לנו מושגים חשובים מתחת לאף.

במשך שנים נעשה נסיון להכניס ללשון את מושג ה"הקשר", לצידו של מושג ה"קשר", כדי להרחיב את אפשרויות הביטוי ולמקד את התודעה בצורה יעילה יותר במציאות.

יש הבדל משמעותי בין מושגי הקשר וההקשר: "קשר" הוא מה שמחבר בין מהות למהות. "הקשר", לעומת זאת, הוא עולמה המלא של מהות, הסכום הכולל של הקשרים שלה.

ה"הקשר" הוא מושג מפתח חשוב ביותר, אשר השימוש בו מתוך הבנה נכונה שלו מאפשרת לאדם להבין דברים רבים במציאות, כי הוא מציג לפנינו באופן מובן אמת חשובה: שהאדם חי במימד של קשרים בין דברים שונים, וזוהי מהותה היסודית של עולמו.

זכירת עובדה זו מאפשרת לפעול ביעילות מבחינה תודעתית ול"סדר" את העובדות הידועות לנו במקומן הנכון בתוך עולמנו, על ידי קשירת קשרים נכונים בתוך ההקשר הקיומי שלנו, שהוא עולמנו.

כל מושג מאפשר לנו להשיג היבט מציאותי מסוים – ומושגים כמו קשר והקשר, בגלל שהם נובעים מתוך שרש אחד – ק.ש.ר. – מציגים לפנינו את העולם כמורכב משונה ודומה בו בזמן: הדומה נמצא בשורש המשותף, המייצג עקרון משותף, של שתי מלים והשונה בכך שהן מהוות יישומים שונים של אותו עקרון; בזמן ש"קשר" נותן לנו אפשרות לראות היבט אחד, מקומי ומסויים, נותן לנו המושג "הקשר" את אפשרות השליטה העקרונית בכל ההיבטים בו זמנית, באמצעות תפיסה אחת, ישירה, על ציר הזמן והמקום.

המושג "הקשר" מכוון אותנו, למשל, לעובדה שיש דברים שאינם נמצאים במרחב התפישה הישירה שלנו, ועל ידי כך מעלה את יכולת השיפוט שלנו לגבי המתרחש (באשר הוא מכוון אותנו תודעתית להכרה ולידיעה של הלא ידוע והלא מוכר הנמצאים מחוץ לתפיסתנו הישירה ובכך מקטין את מרחב אפשרות הטעות שלנו.

בהקשר המלא של תפיסתנו נמצאים כל הקשרים שערכנו, ואלה שאנו עורכים כל העת, כשהם ממויינים על פי סיווגים ידיעתיים מורכבים. תודעתנו מבצעת אוטומטית, כלומר ללא שליטה ישירה שלנו, חלק ניכר מעבודת יצירת ההקשר הכולל על ידי קשירת דברים זה לזה. זוהי, למעשה, בניית העולם הפנימי שלנו, העומד לשירותנו בכל עת שאנו עומדים לפני משוכה שעליה שומה עלינו להתגבר.

כל המבנה העצום הזה של קשרים המרכיבים הקשר מותנה בשמירת היחס הנכון בין המושגים הקשר וקשר; אם, מסיבה כלשהי, מתפוקק הקשר המושגי הזה, מתמוטט כל מבנה ההקשר ולמעשה נדון עולמו ההקשרי של היחיד לכליון.

לכן, מבוסס המאמץ השכלתני העצום של האדם התבוני על בנייה ואחזקה של היחס הנכון בין הקשר וקשר – ומאותה סיבה תוקף האוייב האנושי את מבצרי התבוניות של התודעה ביריית אבני הבליסטראות שלו הישר על מושגי היסוד הבונים את עולמו הפנימי של האדם, וביניהם על הההבדל והיחס בין מושגי ההקשר והקשר.

לכן, כשמתבלבלת התרבות בין המושגים הקשר וקשר, אחרי שהיו מוצקים בתפיסת המציאות שלה, משמעות הדבר הצלחה של אוייב האי-תבוניות במלחמתו נגד התבונה.

והצלחה מסוג זה מתרחשת בכל פעם שמתקיפים בורים את המשכילים על "דקדוקי עניות מיותרים" כשאלה האחרונים עומדים על חשיבותו של דיוק במושג זה או אחר.

כי הדיוק המושגי הוא נשמת התרבות ועליה יקום ויפול דבר בנושאים הגדולים של קיומנו.

כל המאבקים הגדולים הם רוחניים, וכל המאבקים הרוחניים הגדולים מבוססים על מושגי יסוד; די בהיעדרו של מושג כזה כדי להכשיל תובנה – וקל וחומר בשיבושו: בזמן שהיעדרו של מושג חשוב עלול להתבטא בבורות, מושג משובש כמוהו כרעל ההורס את הקיבה מתוכה או ראש חץ, שתקוע בגוף מבלי שבעליו יכול להוציאו.

מכיוון שהמציאות האנושית היא מציאות של יצורים מדברים, המתמודדים באמצעות המושגים, היעדרו של מושג יסוד בשיח משמעו מלחמה בכלי נשק נגד מחוסרי תחמושת. לא ניתן לתאר בדמיון מאבק אנושי על זכות לרכוש בלי המושגים "זכות" או "רכוש". יש בין בעלי חיים מאבקים כאלה אך הם מסתכמים בכוח פיזי – ובאמצעות זאת נחשפת גם הדרך שבה עושים המושגים את ההבדל שבין עימותים חייתיים לאנושיים.

דברים אלה נשמעים פשוטים והכרחיים מכיוון שאין אדם יכול להבין מה שאינו יכול להבין והחשיבה האנושית מבוססת על המושגים שבהם היא משתמשת ולכן בני האדם אף מתקשים לתאר לעצמם קיומם של מושגים שאינם נמצאים בשפתם. כדי להשיג זאת די בנסיון לדמיין את אי קיומה של המלה שבה אתה משתמש כאן ועכשיו – ובנסיון להביע את מה שהיא אומרת בלעדיה.

כי זו משמעותו היסודית של המושג "מושג": מה שאתה משיג: לא רק שאתה משיג באמצעותו את מה שהוא מגדיר במציאות, אלא שבלעדיו אין הדבר ניתן כלל להשגה, פיזית או תודעתית.

בזמן שתפיסת החיה מבוססת על חושיה – היא נוגעת בדברים, קולטת ופולטת אותם ונמצאת ביניהם – היא גם מוגבלת במידת תפיסתה זו, כי היא אינה משיגה אותם לאורך זמן. האדם, ה"חיה" האנושית, כובשת את עובדות העולם באמצעות מושגיה ומכילה אותם בתוכה לאורך זמן, כחלק ממנה, לצורך חשיבה ועיבוד מתמידים.

התרבות האנושית כולה מבוססת על יכולתו של היחיד האנושי להחזיק בתוכו בצורה מושגית את העולם כולו, לצורך תכנון פעולות החיים שלו. המערכת המושגית שלנו היא אבן הבנין של עולמנו הרוחני, אשר ידיעת מערכת יחסי הגומלין הפנימיים שלו קובעת את איכותו ומאפשר לנו לבנות תכניות פעולה החובקות גם מרחבי זמן וחלל החורגים מטווח השגתנו החושית. חריגה זו מגדירה את טווח ההקשר העצום שבו אנו חיים כבני אדם, וכל הכחשה או ערעור של יסודותיו היציבים מהווה איום ישיר על יכולתנו האנושית לקשור את עצמנו לתכניות כמו ללכת לקניות, לכתוב ספר או להמריא לחלל.

איכות קיומנו האנושי תלויה במושגי היסוד ההכרתיים, וההקשר והקשר הם שניים מהיסודיים ביותר שבהם. אם נשכח מה מקומו של הקשר בתוך ההקשר, נאבד את שניהם.

נתונים נוספים