דטרמיניזם ותרופתו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 772
דטרמיניזם ותרופתו
בהשראת רוח הפסיכולוגיה המודרנית, המתפקדת כפילוסופיה פעילה, ניתן להוכיח מדעית-כביכול כי תחושת הבחירה איננה אלא אשליה וכי הדטרמיניזם, המנוגד רעיונית לתחושה זו, הוא האמיתי. אך אותו מאמץ, אם היה מופעל בכיוון קיום הרוח, הרצון והאלוהים, יכול היה לשכנע כי על אף רעיון החומרניות, הנמצא ביסוד הדטרמיניזם, קיומן של ישויות רוחניות - ובמיוחד הקיום הרוחני - הוא עובדה חזקה לפחות כמו עובדת החומר שתופשים החושים.
ברוח זיהויה של אין ראנד את הפסיכולוגיה של זמננו כתחום שנפוצה בו חמרניות ברורה, יש, אולי, בעצם ההישענות על החושים משום מגמה אנטי רוחנית. דבר זה מתבטא, ברבים מביטוייו, בכך שהמגמה הדטרמיניסטית היא בעלת מאפיינים אופנתיים על אף דאין היא מוכחת (וגם לא ניתנת, כנראה, להוכחה) אלא אם כן מקבל המחזיק בה את הנחת היסוד החומרנית של העולם, שביטוייה הנפוץ ביותר הוא המטריאליזם המרכסיסטי.
בכל מקרה אין הדטרמיניזם יכול להיות מתמודד שווה-ערך אל מול הבחירה בעלת המעמד של העדות העצמית, שכמו האכסיומות היסודיות לא רק שאיננה נזקקת להוכחה אלא שכהיותה חלק הכרחי בתהליכי הידיעה האנושיים היא מהווה את היסוד לכל הוכחה, מעבר להיותה ביטוי של זהות התודעה האנושית. כך או כך, בין שתי האפשרויות-לכאורה הדטרמיניזם המלאכותי וחסר היסוד הוא הדורש הוכחה כדי שנתייחס אליו ברצינות - ולא הבחירה שבאמצעותה אנו חושבים.
ולא מקרי הוא שרבים מבני זמננו, הטועים בגישה החומרנית, מעלים תביעות להוכחת קיום הרוח, על אף שזו קיימת ביסוד כל פעולתם, הפיזית או המחשבתית. בכל מקרה, זה סביר שלתנועת השכנוע בקיום הרוח – בין אם כאלוהים או כמרכז ה"אני" האנושי – לא תהיה שום "התנגשות עם עובדות, שכן היא נחווית ברמת היחיד בצורה ישירה ולכן קל להקישה לרמת היקום. למעשה, כדי לשכנע הגיונית בקיומה של הרוח, די בכך שבצד הוודאיות לגבי החישה, תוגדר הרוח כ"מה שחש" – או, אם תרצה – כ"מי שחש".
כך או כך, חשוב לציין שהאמת איננה מבוססת על הפרדה כלשהי בין רוח לחומר אלא על אישור קיומם של שניהם, גם כגורמים שממחישים זה את קיומו של זה - וגם כמושגים משלימים זה את זה.