העולם כקיר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 868
העולם כקיר
לילה אחד עברתי בשכונה אפלה וראיתי כלב משתין על קיר מוסד אנושי כלשהו - אינני זוכר במדוייק אם היה זה בית כנסת, בית ספר או מוסד אחר... התמונה האפלה הזו, הלא חביבה, בה מרים כלב את רגלו למול קיר באפילה שבה והטרידה את מנוחתי וכפתה עלי לפרש אותה.
חשבתי על כך שקיר מוסד אשר נבנה על ידי בני אדם מסמל וממחיש השקעה אנושית גדולה של מחשבה, של מאמץ, של פעולה בחומר וברוח. אדם שיימצא מבצע פעולה של השתנה על קיר כזה, יסמל במעשהו יציאה כנגד כל הערכים הללו, שעומדים ביסודו של הקיר.
דבר זה איננו נכון במקרה של הכלב. השקעה כזו איננה יכולה להיות מובנת על ידי הכלב. מבחינתו אין הקיר אלא אתר נוח להפרשה. הוא איננו מסוגל, מבחינת הידע שלו, להבין אחרת את הקיר האנושי. מכיוון שהוא איננו מסוגל, הוא חף מכל פשע. הכלב גם איננו יכול להיות מואשם בכוונות של זלזול, השפלה, בוז וכו' הכלב מבין את הקיר כבעל חיים, כלומר: בצורה מסוימת בלבד, כחומר, כמהות שאין מאחוריה דבר והיא רק מה שמופיע לפניו במהותה החומרית ותו לא. עבורו, מהות זו היא מה שחושיו פוגשים בזמן הווה. לכן, שלא כמו אדם, הוא יכול לתפוש את הקיר כמהות חומרית בלבד.
אדם מבין את הקיר כאדם - כמהות אשר נוצרה על ידי בני אדם למטרה מסוימת בכדי להשיג ערכים מסוימים ועל סמך ידע קודם, כפעולה אשר דרשה תכנון והשקעת מאמץ, כמהות אשר יש ידיעה ביסודה, שבאה לידי בין אם בהקמה, בתנאים שיצרו את ההחלטה ובידע שאיפשר אותה ובין אם, לאחר מכן, במטרות ההקמה של הקיר, בתכליתו ובציפיות להתגשמותן.
כלב איננו מסוגל לגרום נזק רב למוסד אנושי. הוא איננו מסוגל להפיל את קירותיו או להשמיד את העקרונות שעומדים ביסודו. לכן, איש לא יראה איום למוסד כלשהו בפעולה זו של הכלב. אך אדם מסוגל להרוס מוסד שנבנה על ידי אדם - אם פיזית ואם רעיונית. הוא מסוגל להפיל את קירותיו או לתקוף ולנצח את הרעיונות העומדים ביסודו. לכן, פעולה אנושית שיוצאת כנגד המוסד האנושי, ואפילו היא קטנה ביחס, תיחשב בצדק, על ידי בוני המוסד, כפעולה מלחמתית.
כשאלוהים ברא את העולם, הוא ברא אותו כמוסד אשר יכול להיות מובן על ידי בני אדם אך אינו יכול להיות מובן על ידי כלבים. כאשר לוקח אדם, בבחירה, את הידע של כלב, הוא רואה את העולם כמשהו הקיים אך ורק בהווה, כמהות חומרית שהוא יכול לעשות בה שימוש חומרי בהתאם למהותו שלו, אשר גם אותה הוא תופש כמהות חומרית. אך אם אדם בוחר בעמדת הראייה של אדם, הוא רואה את העולם כמהות אשר יש לה מטרה, תכנון, תפקיד – ובהתאם לכך עבר, הווה ועתיד.
כמוסד, העולם תוכנן כמהות אשר ניתנת להתפרש בשתי דרכים - שתי דרכים שהן צומת הבחירה האנושית בין ההתמקדות ברוח או ההתמקדות בחומר. הבחירה בעולם הכלב היא ההתמקדות בחומר כמהות הקיימת, בעולם הסחף החושי – מתאים הרבה יותר לאדם להתמקד בעולם האנושי, זה שנמצא ערכית ורוחנית ביסוד הקמתו של קיר כחלק ממבנה.