הפרלמנטריזם הנצחי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 856
הפרלמנטריזם הנצחי
גברת השקר באדרת אחרת
סרט הטלויזיה "החווה הסינית – ראשומון" שהוקרן בטלויזיה הישראלית לפני זמן מה עסק באירועים סביב קרבות מלחמת יום הכיפורים שהתנהלו בצד המצרי של תעלת סואץ. כבר משמו מתבטאת גישת יוצריו, שבתמצית מצהירה על אי יכולתו של אדם לדעת באופן מלא את המתרחש בסיטואציה מורכבת מסוג זה.
למעשה, בהצהרה מסוג זה בא לידי ביטוי סיכום הרעיון הפוסט-מודרניסטי, הגורס שגרסאות שונות ומנוגדות הנוגעות לנושא מסויים מסתכמות בסתירה הדדית שמשמעה חוסר אפשרות לידיעה אמיתית של האירוע. למעשה, רעיון זה, אשר מובע בסרט היפני הקלסי "ראשומון", נבחר כדי למלט את יוצרי העבודה על קרבות החווה הסינית מלהגיע למסקנה חד משמעית על מה שהתרחש בו. במובן זה הסרט הזה ממחיש יותר מכל את הרוע שבקונספציית ראשומון.
הרוע הטמון ברעיון "ראשומון" מאפשר למשתתפים באירוע מורכב לפעול בצורה שאיננה מחייבת את שופטיו להגיע למסקנה חד-משמעית. הם יכולים להסתתר מאחורי ההצהרה הכלולה בו, ש"אי אפשר לדעת מה האמת" אף כי רעיון זה הוא הרסני לכל חברה אנושית הראויה לתואר זה.
וזו, למעשה, נקודת התורפה של העקרון: האדם חי בצורה שמחייבת שיפוטיות יום-יומית; הוא אינו יכול שלא לשפוט בצורה חד-משמעית בתחומי חיים רבים. הסכמה עם העקרון של "ראשומון" איננה יכולה להיות מלאה אלא חלקית בלבד. התוצאה של פעולה מסוג זה תתבטא בייצור אפשרות לפעולת שיפוט בלתי מוצהרת, אשר תבוא לידי ביטוי בצורה של פעילות אנושית נטולת אמת.
במובן זה מייצג "ראשומון" הטעייה גדולה של תרבות שלמה; ההטעייה היא בעצם הבאתה של חברת המאה ה20 לחשוב שמדובר ברעיון חדש, המייצג בעיה אמיתית, בזמן שמדובר ברעיון ישן, המציג בעיה שכבר נפתרה על ידי הפילוסופיה על הצד הטוב ביותר האפשרי. בעיה מסוכנת זו, שחזרה אל העולם במסווה של שאלה פתוחה היא הפוסט-מודרניזם. במונחים דתיים, זוהי האלילות שחזרה אל העולם אחרי ששכח את האלוהות, או האמת הלא-מוחלטת, שמציגה את עצמה כרעיון חדש לאחר שניצחה בקרב את האמת המוחלטת.
אך הקרב איננו המלחמה כולה – והמאבק על קיומה של אמת מוחלטת נמשך בכל עוזו בחזיתות רבות. למעשה, כל מחזה טוב עוסק בנקודות מבט אנושיות שונות המעורבות בסיטואציה נתונה אחת. עצם הדרמה בעימות בין השקפות שונות לגבי נושא נתון. אך במחזה המערבי הטוב מדובר בתהליך בירור אובייקטיבי המוכרע, בסופו של דבר, לטובת האמת, הצדק והטוב, כפי שקורה בכל תהליך משפטי הראוי לשמו.
כל מחזה טוב עוסק בעימות של דמויות שכל אחת מהן מייצגת את נשמת האובייקטיביות: את העובדה שנקודות המבט הן שונות ועם זאת המציאות היא אחת, וכך גם השכל והצדק – ושבסופו של דבר יש התאמה אחת, שכל אנשי היושר והצדק מחוייבים לה מבחינה מוסרית: המציאות המשווה. המציאות היא אשר קובעת מהי האמת.
המציאות היא צו, שניתן לראותו כמכנה המשותף של המשתנים ובסופו של דבר גם כגורם המבצע הכרעה בין העמדות המנוגדות. המציאות קובעת, באמצעות הזיהוי האנושי הנכון, מהו הצד הצודק ואמיתתה מבוטאת באמצעות השיפוט המוסרי החד-משמעי.
לכל דרמה אנושית ראויה לשמה – במציאות או בבית המשפט – יש, מנקודת מבט תודעתית ומציאותית כאחד, הכרעה חד-משמעית. עובדת קיומה של אמת מוחלטת בכל עימות, מורכב ככל שיהיה, מציינת פסגה בהתפתחותה של תרבות אנושית, כי כל קדמה מבוססת על מדע וזה אינו יכול שלא להיסמך על אמת.
היום חודר השקר לעובי הקורה של התרבות העולמית וסוכניו הם צורות רבות ומגוונות של הצבת האמת כמפוקפקת, הן מבחינת יכולת השגתה על ידי בני אדם והן מבחינת עצם קיומה. מול ההכרעה החד-משמעית, המאפיינת, כאמור לעיל, את הדרמה האמיתית, חדרה לתמונת העולם אי הכרעה קבועה, פרלמנטריזם נצחי, אשר מציגה קבל עם ועדה את ההשקפה שאין האמת המוחלטת קיימת במצבים מורכבים – וחיי אנוש הם אחד התחומים שבהם לא ניתן להשיג אמת מוחלטת או לפעול מתוך התבססות על כזו.
המוסד האפייני המוכר ביותר בעולם המערבי הוא תרבות הפרלמנטריזם המערבי, שבו קיימת, לטווח בלתי מוגבל, התפצלות של כוחות השלטון של מדינה נתונה לכוחות מנוגדים. ברוב מדינות העולם החפשי מונצח היום הרעיון של השקר דרך מיסוד העימות המתמיד בין קואליציה לאופוזיציה. דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד בנושאים שבהם יש מחלוקת קבועה, הנמשכת לאורך דורות, בין ניגודים שאינם מוגדרים היטב ולכן כוללנים מדי, כמו בין שמרנים לליברלים, בין ימין לשמאל וכיו"ב; אלה כופים על האזרח לתמוך, בכל פעם, באחד מהם, על אף העובדה שפעמים רבות אין התמיכה בהם מקרבת את המדינה אל האמת. על אף המכשלה הקבועה של פתרונות לקויים קבועים של בעיות מדיניות, נראה, בשל הויכוח בין הגושים המתנגדים, שאין מוצא ממנו.
כתוצאה מהסדר זה, אשר העניק מעמד ממסדי קבוע לעימות בין ניגודים בממשל, הונצח מעמדו של הויכוח ובעלי הנסיון האזרחי מסתפקים היום בתמיכה בצד זה או אחר בין הנצים, מבלי לשים אל ליבם את העובדה שבעת בחירה באחד מהם מדובר בבחירה בעיסקאות חבילה שאף אחת מהן אינה צמודה לאמת.
לעומת תפישת המלכות, אשר התבססה על הרעיון שהאמת – גם אם בהקשר מסויים אין האדם מסכים עם הגדרתה – קיימת, קנה במחשבה הפוליטית מקום הרעיון של עימות בלתי מוכרע ובלתי מוגבל בזמן, היכול להימשך שנים ודורות. אם אחד מצדדיו של עימות פרלמנטרי כזה מחזיק בעמדה צודקת, משמעותו של הסדר זה היא שהוא לעולם לא יקבל מעמד של שליטה מוחלטת ביחס לעמדה המנוגדת.
זוהי משמעותו הנסתרת של הפרלמנטריזם הנצחי, המגלם, עבור רבים מבני האדם בדורנו, קידמה תרבותית. במוקדם או במאוחר, יש להכיר בכך שעימות בלתי מוכרע מסוג זה, ביחד עם תפישות פוסט מודרניסטיות ו"ראשומוניות" בתחומים רבים, מהווה דרך להבטיח את קיומן המתמיד של עמדות שקריות – וכך לעכב את התקדמותה של החברה כולה לקראת האמת והצדק המוחלטים.