טירוף, שפיות, נורמליות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 835
טירוף, שפיות, נורמליות
מטורף ומשוגע אינם היינו הך. למעשה, אנו איננו יודעים מהי מחלת רוח בכלל, אך יש קשר בין רוח לתודעה וקשר זה הוא עושה את הקשר בין אי הכרה לאי שפיות להגיוני. אין מסוכן מהמשוואה "נורמלי = שפוי" כי ההשלכה שלה היא "לא נורמלי = לא שפוי" – ואנו מתקיימים בזכותו של הלא-נורמלי.
הלא נורמלי, הוא היוצא מהכלל. הוא החלוץ, המנהיג, היוצר הראשי בכל תחום, היוזם, הנביא, המוביל. אלה מבטאים ביצירתם, כל אחד ואחד מהם, את יחידאיותו, את היותו לא נורמלי. אלה הלא נורמליים שבינינו.
אין רע בלהיות נורמלי, אם החברה שבה אתה נמצא היא שפויה וטובה, אך בחברה חולה, להיות נורמלי פירושו להיות חולה גם כן. בחברה חולה, החולה הוא הנורמלי.
בחברה לא שפויה עד כדי להאמין שהנורמלי והשפוי הם היינו הך, צריך השפוי להתנהג כמו לא שפוי כדי שיראוהו כשפוי. בחברה כזו מסוכן לאדם מיוחד לחיות כי הוא עלול למצוא את עצמו מטופל בזמן שהאחרים, החולים, נעזבים לנפשם.
למעשה, מסוכן להיות לא נורמלי בחברה אנושית שרואה את הנורמלי – כפי שזה קורה לרוב – גם כבריא. בחברה מסוג זה יש סיכוי לגאון להיות מאושפז עד ש"ישוב" לחהיות נורמלי.
חברה כזו, שחורתת על דגלה את עקרון הנורמליות כשפיות וכבריאות הרוחנית היא, למעשה, גרסה של חברה סדומאית, אשר קובעת מיטה בגודל מסויים – הנורמה – ומתאימה אליה את כל חבריה. בחברה מסוג זה, גם עצם השאיפה להיות נורמלי מסוכנת.