מבט תבוני אל העבר
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 892
מבט תבוני אל העבר
זה שבמעלה ההר רותם את עצמו לדחיפה ומשיכה של עגלה עמוסה ירוויח, במורד ההר, את מכפלת התאוצה של משקלה, אשר תגביר את מהירותו לעבר מטרתו. עקרון זה מגדיר את הכדאיות של היחיד להתחבר, חברתית, אל חברה יצרנית – ולרתום את עצמו אל ההוגים ואנשי הרוח של הדורות שעברו, כדי להתקדם ולקדם את עניניו שלו בעתיד על ידי השקעה כדאית בהווה.
במובן אחר, ניתן לראות ברעיון זה גם ביטוי של תכנון חיים מושכל, שבו משקיע האדם הצעיר את כוחותיו בבנק הערכים ומבטח כך את עתידו. בהקשר זה מעניין לבחון מלה שנעשתה אפנתית בימינו והיא "נוסטלגיה", הנתפסת ככזו שמכוונת את בני האדם אל העבר על יסוד התרפקות רגשנית על ערכי המסורת העתיקה.
ביסוד המשיכה לעבר קיימת עובדת העושר הידיעתי האובייקטיבי שהוענק לנו על ידי דורות העבר, אך מסוכן לקבל בצורה מוטעית כלפי ה"אידיאלים" המוצעים על ידי העולם השלישי את מה שנראה כתרומתם כאשר היא איננה כזו.
דבר זה קשור למשיכתם של אנשי המערב של היום, כאשר הם חשים כלפי תרבויות מפגרות כמיהה שתכליתה להעניק להם סיפוק כלשהו בשל תחושת אשמה שהתפתחה בהם כאילו פגעו בהתפתחותן של תרבויות שבהן שקע האדם באשמתו שלו.
אנשים המתביישים בכך שאינם רוצים, מוכנים, או יכולים לשאת סבל ואנשים המתגאים בכך שאינם רוצים ומוכנים לשאת תענוג מגיעים לכך שבסופו של דבר אינם יכולים להתענג; התענוג החושני האנושי מתעצם לאין שיעור כשהוא מותאם לערכים הרוחניים ומתמעט באותה מידה שנמצא הוא בסתירה להם. בבתי החולים תמצא אנשים רבים שיתנו הכל בערכים חמריים - בכדי להשיג את המצב הבסיסי של חיה שגופה מתפקד באופן תקין - ובכל זאת, מאות המליונים הבריאים גופנית, שהם גופה של החברה המערבית, הבריאים יותר מחברה כלשהי בהסטוריה בימי האנושות, הניזונים טוב יותר, החשופים להנאות חושים ורוח במרחב מגוון ובחירה גדול יותר משהיה אי פעם בהסטוריה - טוענים ש"אין הם מוצאים טעם בחיים" וצופים בערגה של "רומנטיקה" אל הג'ונגלים, המדבריות וביצות העולם השלישי ומרכז אסיה, הגדושים גופות אדם המתענים תדיר במחלות שהאדם המערבי כבר שכח מהן.
מבחינה אנושית טהורה כדאי שאדם של ההווה באשר הוא יידע להפיק מתרבויות העבר את הטוב ולשלב אותו בהווה מתוך הקפדה על פעולה לא דוגמטית, תבונית ומדוייקת, כשהמטרה איננה להחיות את סבל התרבויות המפגרות אלא לשפר את חיי בני האדם באשר הם, בין אם הם צברו בתרבויות העבר שלהם ערכים חיוביים ובין אם לאו, כי יש חיים רק בהווה.