מדידה כידיעה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 763
מדידה כידיעה
מדידה היא אחד ממאפייני הממסד המדעי המערבי, אך המדידה מציגה זה לצד זה את הנמדד ואת המודד: קנה המידה (שלא לדבר על זה שמבצע את ההעמדה הזו) – מה שמראה שהידיעה המדעית, אליבא דממסדנו היום, מבוססת באופן יסודי על תפיסה חומרנית, שכן רק בעולם החומר יש הפרדה מוחלטת בין מהויות, כי רק הפרדה מסוג זה מאפשרת להשתמש במהות אחת כמדד או ככלי מדידה לחברתה.
פרשנות מסוג זה היא פרשנות מסוימת ביותר – ומוגבלת ביותר – על מושג הידיעה; היא עלולה להביא אותנו להנחה שידיעה ומדידה הן היינו הך – ואז אנו עלולים להסיק שהיכן שאין מדידה, אין ידיעה. זה סוג המחשבה שגורם לנו לבטל מהויות נצפות היכן שהן יחידות במינן עד כדי כך שאין לנו אפשרות למדוד אותן באמצעות קנה מידה הדומה להן. האשליה איננה בעובדה שיכולים אנו לדעת מה ארכו של מוט עץ כי ניתן למדוד אותו בהתאם לקנה מידה אורכי ויכולים אנו לומר 5 סנטימטר, המייצגים מידות אורך אלא שזה מה שמייצג ידיעה אנושית ולעומתה מהות שאין לנו מהות תואמת שתוכל למדוד אותה איננה יכולה להימדד ולכן לא ניתן לדעתה באמת.
אחת ההשלכות הקבועות של גישה זו היא ביטולן של כל החוויות הסובייקטיביות, המבוססות על חוויה יחידאית שאיננה ניתנת להשוואה ולכן למדידה, ובעצם כך ביטול כמות עצומה של ידיעה אנושית ישירה, אשר, על יסוד תפישת ידיעה לא מדידה, היתה יכולה, ללא ספק, להועיל רבות לאנושות. למעשה, ראיית המדידה כמאפיין הראשי של הידיעה האנושית היא דוגמה אופיינית למכשלה הנובעת מתפישה חומרנית, כי החוויה היחידאית, הבלתי נמדדת בחומר, היא המאפיין את רוח האדם, היחידאית באופייה היסודי.