מחיר האבל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 842
מחיר האבל
אחת מהסיבות שאנשים רבים בתרבות של היום מכורים למות ולעצב היא שרק בצורה זו הם מרגישים שיתופיות. מכיוון שאנשים כמהים להיות ביחד עם אחרים, מכיוון שאנשים שואפים, ממניעים אנוכיים, לעשות דברים במשותף כדי להגביר את רווחיהם האישיים, ומכיוון שהם נשללים מהאפשרות הזו במשך כל ימי חייהם, הם מוצאים את הסיפוק היקר הזה בתחום אחד: האבל, העצב והצער על מות שנראה שיש לגביהם נקודות חפיפה והשתתפות.
השתתפות באבל היא צורה נמוכה ופרטית של יכולת האנשים לחוות רגשות משותפים כפי שיש לרבים עם הנאות והערכה. דבר זה מסביר את ההתכנסויות בפוליטיקה מסביב למנהיג מסוים או מסביב לרעיון מסוים; ההשתתפות בהפגנות או בכנסים מרובי משתתפים מעניקה לאנשים את הערך שהגוף החי, הרגשי שלהם דורש: את השותפות הרגשית שהיא מה שמגביר את יכולתו הרוחנית של היחיד, כלומר את התאחדותו עם המציאות כלומר את ידיעתו שיש אחדות בין היבטי המציאות הנוגעים לשאיפות האדם, כלומר שהם היבטים של אותה תשוקה, רצון, מהות.
אך ההערכה למוות, במקום, כראוי, לחיים, נחשפת בכל פעם שמהדורת חדשות נפתחת בתיאור תאונות שאין בהן דבר שיכול לשפר את חייו של המאזין למהדורה – או שממילא אין הוא יכול לעשות לגביהן דבר זולת להצטער. לכך חוברות גם התכנסויות ציבוריות המבוססות על ימי זכרון ואבל לנספים, שפעמים רבות קשורים לאירועים חסרי משמעות אנושית נבחרת כמו גבורה והתנדבות אלא תאונתית בלבד.
מחוץ לכך, לא ניתן להתעלם מכך שרבים הם ה"משתתפים בצער" תוך מודעות לכך שלצורך זה לא נדרש מהם דבר. במובן זה, מדובר בדבר שנקנה במחיר הזול ביותר.