סכנות הדרך

 

סכנות הדרך

 

האדם הוא יצור לומד: הוא צובר ידע כל הזמן. הוא משול, מבחינה זו, למי שמתקדם בדרך מסויימת כל הזמן. מכיוון שתהליך זה הוא בעל תוקף מטפיסי, האדם איננו יכול לעצור אותו אלא רק לכוון את איכותו. אי הכרה שלו בתהליך תהיה בעלת אותו תוקף של סירוב לראות את הדרך שלפניך.

יתכן שהסכנה הגדולה ביותר בדרכו של אדם הוא הפגישה עם בחירות מוטעות שעשה בעברו. על יסוד משל הדרך ניתן להמחיש זאת כך: כל אסון או תקלה שהאדם נתקל בהם בדרכו אומרים לו שטעה בבחירת הדרך וזאת ביחס ישר להתרשלותו בבדיקת תואי ההתקדמות. כל אסון שיקרה לאדם בדרך שהתרשל בבחירתה משמעו האשמה מוסרית של האדם כלפי עצמו - ובצדק.

על כן צריך האדם להיזהר, כשהוא בוחר את דרכו בהווה, מפגישה עם עצמו בעתיד. הוא עלול לגלות שפעולה שבחר לעשות - או שנמנע מלעשות - גרמה לערכיו נזק - ואז ייפתח לפניו סבל הגיהנום האמיתי, זה שנמצא עלי אדמות; מה יכול להיות גרוע יותר מהידיעה שאתה הוא שגרמת למי שאתה אוהב אסון, או שבגלל דברים שעשית צאצאיך אינם יכולים להיות מאושרים, או שבגלל דברים שלא עשית. מקללים את זכרך הדורות הבאים?

האיום בשכר ועונש על הבחירות המוסריות (או הלא-מוסריות) של האדם אינו בשמיים או בחיים שאחרי מות הגוף או במימד אחר – השכר והעונש קיימים באופן בחיינו אלה עלי אדמות: לכל פעולה בהווה השלכות לעתיד, במונחים של שלווה ונחת מהצלחותיך או סבל ואומללות מכשלונותיך. אם, למשל, עשית עבודה טובה בחינוך ילדיך וגידלת אותם להיות אנשים טובים, יהיה שכרך עשרות שנים של נחת רוח. אם לא, אם יהיו ילדיך לא מאושרים בשל התרשלות מצידך, בשל מחדל או בשל טעויותיך, אתה תעבור שנים רבות של יסורים קשים ועינויי רוח.

כך, קובעות פעולות האדם מה יהיה עתידו. כך, קובעת הליכתו בדרך את אושרו. טעות בבחירת הדרך, סטיה ממנה או, גרוע הרבה יותר, הליכה בכיוון הפוך, עלולות לגרום לו גם להמשיך ולנדוד ולעולם לא להגיע לשלווה שבמציאת התכלית, שבהגשמת הייעוד.

מסוכנת היא דרכו של אדם, ואין הוא יכול לפטור עצמו ממנה, אך היא ורק היא הנותנת לו את האפשרות להיות מאושר. אין האדם יכול לחיות במנותק מדרכו יותר משהוא יכול להיפרד ממראהו, אך בלעדי הדרך – מסוכנת ככל שתהיה – האדם אינו אנושי. כי האנושיות היא הדרך, הבחירה בה, וההגעה המתמדת לתכלית, שהיא מהותה - כבר מן הצעד הראשון בה.

נתונים נוספים