פילוסופיה לכלל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 965
פילוסופיה לכלל
פילוסופיה איננה ענין למיעוט - לא למיעוט האינטלקטואלי הצריך אותה מבחינה מקצועית, כמתימטיקה גבוהה, ולא למיעוט "גבוה" המעוניין בה כבתחביב. היא הכרח לכל אדם.
הסיבה שבגללה כל אחד צריך ללמוד פילוסופיה ולעסוק בה היא שהפילוסופיה נמצאת אצל כל אחד והוא משתמש בה ממילא. היא חלק מאישיותו. במובן זה היא איבר מאבריו, והיא לא פחותה מחלק מגופו, שהאדם חייב להכירו ודעתו.
אם אדם מעוניין שמחשבתו תהיה רצינית, כלומר: כזו המתאימה למציאות, הוא חייב לקחת ברצינות את העובדה שידע הוא היררכי, ושתודעת האדם פועלת באמצעות כללי יסוד שהם, למעשה, הפילוסופיה שלו.
בהתאם, עליו לדעת כי אם יש סתירה בין כללי יסוד אלה יהיו כל תפקודיו (הנובעים מהידע שלו) לקויים בסה"כ שלהם - אף אם הם נתפשים נכונים באופן נפרד. לכן, לצורך שמירת אישיותו, נפשו, עליו לדאוג להתאמה של כללים אלה ולבקר את התאמתן בשתי רמות: התאמה פנימית בלתי סותרת - והתאמה למציאות.
נכון הוא כי אדם איננו חייב ללמוד רפואה ולא כל אדם צריך להיות רופא, אך על כל אדם לדעת מהם חלקי גופו, לאיזה מטרה הם משמשים, איך לתפעל אותם נכונה - ואיך להתגונן מפני מחלות ופציעות שעלולים לפגוע בהם. זוהי המידה שבה על אדם לעסוק בפילוסופיה: בכדי לשמור, להגן ולתפעל נכונה את הפילוסופיה שלו.
אם נמשיך בדוגמה של הפילוסופיה כייצוג של מערכת האיברים האנושית, אז יש לציין כי כשמדובר בפילוסופיה שהאדם מחזיק, לא מדובר בתהליכי עיכול פנימיים או באיברים נסתרים של הגוף, וגם לא בתהליכים החלקיקיים המתבצעים בגוף, אלא בהבנה כללית סבירה של תפקודם של האיברים הראשיים והשתלבותם בתכנית הפעולה הכללית של היחיד, עש כמה שמדובר ברוח האדם. בהתאמה לכך, לא מדובר בנסתרות הפסיכולוגיה, הפועלת מאחורי הקלעים של הנפש, אלא במרחב החשוף לגישתה של התודעה.
הקשר בין האדם לפילוסופיה הכרחי: היחס בין האדם לפילוסופיה יכול להיות אחד מהשניים: או שהוא מחזיק בפילוסופיה או שהיא מחזיקה בו. מצבו של כל יחיד נתון על הטווח שבין שני אלה ואין בנמצא אפשרות שלישית.
על אדם ללמוד פילוסופיה בכדי לדעת באיזו דרך לשלוט ולהחזיק בידע שלו, בכדי להיות מסוגל לבקר את אחדותו של הידע שלו, בכדי שלא תימצאנה סתירות פנימיות באמונותיו השונות בתחומים שונים. פילוסופיה היא שלד הידע המאוחד המאפשר זאת, בניגוד לשאר ענפי הידע. באמצעותה יכול אדם לשלוט בידיעתו במקום שזו תשלוט בו.
אם אדם איננו מכיר את השלד הידיעתי של הידע שלו, הוא איננו מכיר את הפילוסופיה של עצמו. במקרה כזה, כוח אחר הוא זה השולט בו באמצעות פילוסופיה שאינו מודע לה. כוח זה יכול להיות חברה, רעיון, או אדם זר מסויים אשר התווה את הנחות היסוד שלו.
בגלל ההיררכייה של גוף הידע ונביעתו ההגיונית של ידע פרטי מידע מופשט יותר, יכול פרט ידיעתי עקרוני שגוי בתוך סכום ידע גדול להפוך כמות מידע נכון עצומה בהיקף לחסרת תועלת או, גרוע יותר, למסוכנת. גם הסיבה שבגללה יכולים שני אנשים המחזיקים כמעט באותו ידע אודות המציאות ללחום איש כנגד רעהו מלחמת חרמה יכולה להיות רק עיקרון לא נכון של פרשנות הידע הזה.
כל פילוסופיה יכולה לשלוט באדם בניגוד לידיעתו וקשה לחשוב על פילוסופיה כלשהי, מציאותית ככל שתהיה, שתועיל לאדם כשהיא זו השולטת בו ולא כשהוא מפעיל אותה בצורה ישירה ומודעת.
כפי שכל אחד צריך לדעת לדבר אך לא כל אחד צריך להיות מומחה ללשון, כפי שכל אחד צריך לדעת את הטוב והרע שבמכוניות ואין הכרח להיות נהג או מכונאי רכב, כך גם בפילוסופיה: לא כל אחד צריך להיות פילוסוף, אך כל אחד צריך לדעת על קיומו של שלד הידע ההכרחי הזה, שמתנה את פעולות חשיבתו היישומית.
גם ההסטוריה של הפילוסופיה אינה אלא תהליך החשיפה של העקרונות שבאמצעות מטפלת ההכרה האנושית במציאות. העקרונות הפילוסופיים הם, במיטבם, זיהויי עובדות מציאות; יותר משהם המצאה אנושית, מהווים עיקרי הפילוסופיה ניסוח והבעה מושגית, מילולית, של עקרונות המחשבה המנחים את האדם. ביסודה, אין הפילוסופיה תוצר של פילוסופים אלא פשוט פרי המחשבה האנושית השגורה, אשר הגיעה לרמות דיוק גבוהות; למעשה, התפישות הפילוסופיות השונות שממלאות את שדה הפילוסופיה הן ניסוחים מתנגדים ומתווכחים של גירסאות תפישת המציאות על ידי המחשבה האנושית. קיומן של נוסחאות חשיבה אלה ממחיש את העובדה שהאדם חייב לאחוז בגירסה מושגית כלשהי של העובדות בכדי לחשוב במציאות.
המחשבה הפשוטה, זו של השכל הישר, היא יסוד החשיבה הפילוסופית; האדם, שמחשבתו מתבצעת באמצעות שפה, הכוללת מטבעה מלים, מושגים ועקרונות הפעלה שלהם, חייב לבחור לצרכיה של מחשבתו שפה שתתאים למחשבתו. זו משמעותה של בחירה פילוסופית; היא מתבצעת על ידי אדם, המעוניין בשליטה על תכניה של רוחו.
אם אין היחיד בוחר בשיטה פילוסופית מודעת, אם בעליה של המחשבה אינו בוחר שפה מחשבתית מתאימה מבין השפות הקיימות, תתבצע הבחירה של תודעתו באורח ארעי, והפילוסופיה שברשותו תהיה תוצאת ההרגל האישי והסביבתי-חברתי שלו. במצב כזה עלול אדם לאחוז ברשותו שפה לא מבוקרת, שהוא אינו מודע למקורותיה. שפה כזו, שאינה נרכשת תוך ביקורת, תכלול, זה בצד זה, את היתרונות של ידיעה שהושגה כבר, עם החסרונות של השגוי. במצב כזה יהיה קשה ביותר לבצע מחשבה יעילה, הן לצורך גילוי ערכים חדשים והן לצורך יישומים יעילים במציאות.
כפי שאיש לא יסכים להיות זה שפוסע ראשון על גשר שנבנה זה עתה על ידי בני אדם שאינו מכיר ואינו יודע את מומחיותם בבניה, אל לו לאדם להרשות שמחשבתו תיעשה באמצעות מושגים, מונחים והליכים שלא בירר את מקורם – ןאסור לו להסכים להכניס לשכלו ידע שמקורו אינו בדוק. כשמדובר בפילוסופיה, עלול אדם להיות במצב שבו תכניה של רוחו תוכנתו לתוכה על ידי גורמים שכוונותיהם שליליות, כמו, למשל, מערכת תעמולתית של עריצות, אשר הזינה אותו במושגיו של עבד כדי שיתאים לחיות במסגרתה.
כל אלה מחייבים את הכלל האנושי למשטר הקפדה פילוסופי, כדי לשמור על תזונתו הרוחנית לפחות במידה שבה הוא שומר על בריאותו הגופנית.