רוע חברתי

רוע חברתי

המטיפים לשותפות כללית של כל בני האדם בכל הרכוש (או, לפחות, באותה פיסת אדמה) מכחישים את היחיד, את עמלו, את תוצאותיו של עמל זה ובכך את האתיקה כולה, את הבדלי הבחירה בין היחידים בחברה ולמעשה את אמת המידה למדידת הערכים, שהיא, למעשה, מה שמכוון את היחיד להתקדמות והתפתחות.

כמשל לרוע זה, ניתן לחשוב על בית ספר שבו היחיד הוא רק נציג הכלל ובו נמנעים מלציין אותו ואת הישגיו על יסוד יחידאי (אין תעודות על הישגים אישיים ואין עונשים יחידאים אלא קולקטיביים בלבד). בבי"ס כזה היחיד אינו נשפט על מעשים שלו והוא רק תורם לכלל. בבית ספר אין התקדמות של יחיד מכתה לכתה והכתה עולה לשלב הבא כולה רק אם אחד מתלמידיה יהיה בעל הישגים גדולים מאלה של תלמידי כיתות אחרות.

אם נלך רחוק יותר עם הדוגמה יש לחשוב על חברה שבה יש הסכמה על אי חשיבותו של היחיד והוא גם איננו מוענש על מעשיו הרעים. בחברה מסוג זה יוכלו להצליח רק היחידים שיידעו לגרום לאחרים לזהותם כמייצגי הכלל. במובן זה, קרובים אנו למצב כזה, כי אלה האמורים להיות מייצגי הכלל בחברתנו הם המבטאים יותר מכל השאר את הכלל במובן זה שבו הם אינם מציגים לעולם שום עמדה העלולה להיתפס כאישית ואז כ"קיצונית.

נתונים נוספים