רצינות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 849
רצינות
חשוב להיות רציני – וחשוב שלא לטעות במהותה של רצינות.
בעולמנו קל לחשוב שרצינות משמעה הערכת העולם החמרי כמהות היסודית, האמיתית, של הקיום – והערכת עולם הרוח כמשנית וזניחה ביחס.
פעמים רבות, מניחים בני עולמנו, כי מי ש"רציני" עוסק בפעולות המסויימות הנדרשות על ידי התפישה החמרנית של המציאות – פעולות של "כאן ועכשיו", ענינים של "השורה התחתונה", נושאים שניתן למשש ולחוש בצורה בלתי אמצעית. בקצרה: מה שיש.
עבור זה שרואה עצמו כ"רציני" אין הברכה שרויה במה שסמוי מן העין אלא במה שגלוי לחושים. את החומר הוא מעריך כחשוב, כקיים וכבר-סמכא. אך בניגוד לדעות הרווחות בעולם האנושי החמרני, הרואה את עצמו כרציני, האמת היא שלראות את העולם כחמרי זה לא רציני.
אנשים רבים רואים את אנשי העסקים המגלגלים מליוני דולרים בעסקים כמו מכירת מוסיקה או מכשירי מוסיקה כרציניים אך לא את הבטהובן או הבאך היושבים בקרבם ומתאמצים לכתוב את המוסיקה שלהם – אך בלעדיה אין שום קיום לכסף הזה.
אנשים אלה, הלא-רציניים, הם אלה אשר לגלגו על האדם הראשון שזרע, אך לא בחלו בפירות שצמחו מזריעה זו – אותם אנשים שמסתכלים בבוז על החולמים, ההוגים והמתכננים, אך, מבלי לתפוש זאת, תלויים בהם לצרכים היסודיים ביותר של חייהם.
אנשים אלה, שהם אנשי היד השניה המובהקים, מסוגלים לשאת את עיניהם מקרקע המציאות המסויימת שעליה הם זוחלים, כדי להתבונן אל העננים האנושיים, המביאים את ההגשמה לחלומותיהם, אך הם בוחרים שלא לעשות זאת - בוחרים להתעלם מהגשם ואף מהזרע ולראות את פרי העץ שממנו הם ניזונים כקיים כשלעצמו, ללא קשר כלשהו לשרשים בקרקע או לצמרת הנוגעת ברוח.
אלה המשאירים לאחרים את העבודה הקשה של חריש, זריעה ובציר, ושבנוסף לכך הם טפשים או רעים עד כדי הצגתם של עמלים אלה כלא-רציניים, הם אלה שאינם רציניים באמת – הם אלה שאינם מחוברים לקרקע המציאות ולהויית החיים הרצינית.
בכל תחום פעולה שהוא, הרציני יותר הוא זה שרואה את ההקשר הגדול ביותר, המלא ביותר, התכליתי ביותר. כי רק זה שרואה את התכלית מסוגל לפעול את הדרוש כדי שתכלית זו תושג.
ואין סכנה גדולה יותר מלהיות חמרני, שכן אי רצינות זו בולמת את היכולת האנושית לראות את הרצינות שבהגות, בתכנון ובמחשבה – ולכן מונעת מן האדם המחזיק בה את היכולת לנוע הלאה, לראות את מה שמעבר לפינה – להיות בעליה של חכמה אנושית אמיתית.
כפי שאמר החכם, החכמה משמעה ראיית הנולד – ראייתו בטרם נולד, כדי להולידו. כי זה שאינו רואה את הנולד אינו יכול ללדת – ובודאי שאין לו זכות לילדיהם של אחרים.
כל הישג אנושי משמעו לידה – סופו של תהליך שהיתה לו התחלה בפעולה של יזם, חלוץ, פורץ דרך. וחלוץ זה הוא האדם הרציני ביותר – גם כאשר בנו עדיין לא נולד, פרי עדיין לא עלה על העץ שנטע – ובמיוחד, גם כאשר אין עדיין בשדהו אפילו ציץ ובעולמו עוד לא קם הסימן הראשון להתגשמות חלומו.