שוויון
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1029
שוויון
אין שויון בין גברים ונשים יותר משיש שויון בין אדם אחד לרעהו.
שוויון בפני החוק איננו שוויון מטפיסי. אין הוא אומר שאנשים שווים בכל היבט – וגם אין משמעו שיש להתייחס אל כל בני האדם, בכל מצב, באופן שוויוני.
שוויון בנושא מסויים אין משמעו שוויון בכל. יש להעריך שאינטיליגנציה של חתול ושל עכבר שוות באופן יחסי, האם זה משווה ביניהם?
מסיבות לא ברורות השתרשה בתרבות זמננו המחשבה שיש משום שלילי בראיית אנשים כלא שווים ומאידך, שיש משום חיובי בראיית אנשים כשווים. השוויון נתפש כהתייחסות חיובית אף אם אין הוא מביא שום תועלת, ובתחומים רבים מהווה גישה זו מוקש חמור.
אם העכברים והחתולים, מסיבה כלשהי, היו מחליטים ביניהם על הקמת מדינה, הם היו חייבים לקבוע שינוי בפני החוק לצרכים של יחסי הדדיות, הווה אומר: מסחר, על ענפיו והיבטיו השונים. זה לא היה מבטל את ההבדל המהותי שיש בין חתולים לעכברים.
ביחסי אדם, יש הבדלים בין יחיד למשנהו, יש הבדלים בין שחורים ללבנים – ויש הבדלים בין גברים לנשים. ההבדלים ידועים לכל.
אם אדם יתן לידיעה זו להשפיע על שיפוטו ובאיזה מידה זו שאלה אחרת – והיא נוגעת בכל מקרה לגופו. למשל, אם יטענו גבר ואשה לכך שילדו תינוק, זה לא ייראה הפלייתי לקחת בחשבון, לצורך שיפוט, את העובדה המדעית האובייקטיבית שגבר איננו בעל רחם ואשה - כן.
מאידך מי שחושב שאשה איננה מסוגלת לפתור בעיה מתימטית או אחרת רק משום שהיא אשה אז הוא טיפש בין אם הוא אשה ובין אם הוא גבר. לקיומו של טיפש זה אין שום משמעות פוליטית החורגת מקיומם של טיפשים בכל תחום אחר ואל לו לנסות ולמסד את טיפשותו במסגרת התארגנות טפשים חברתית.
טועה גם כל מי שמנסה/ים להשוות בין גברים לנשים, בין לבנים לשחורים, בין הומוסקסואלים לנורמליים. הוא/ם טועה/ים בכך שהוא רואה שוויון היכן שיש זהות רק של היבט אחד: למשל, ההנחה שניתן להשוות בין אנשים על יסוד צבע, מין, עיסוק וכו'. זה שטוען לשוויון בין שחורים ולבנים, למשל, טעותו מתחילה בהנחה ששחורים שווים בשל צבע עורם הזהה. אנשים שחורים שמקבלים זאת מסכימים, על כן, למיין את עצמם לפי צבע עורם, מיון שטחי ביותר - תרתי משמע – אך מה שמשמעותי יותר הוא שבכך שאם הם מסכימים למיון זה הם מבצעים, למעשה, את המשגה שתמיד הם מאשימים בו את מי שחוטא בגזענות - שיפוט על פי מאפיין חיצוני.
שוויון בפני החוק אומר שהמחוקק והשופט לא יתחשבו בדבר שאיננו קשור באופן ישיר למקרה המסוים שהם שופטים – ושלצורך כל ענין יראו את בני האדם העומדים למשפט כאילו הם בעלי זכויות שוות. תביעות השוויון המזויפות שלעיל יוצרות אט אט מצב שבו המחוקק והשופט גם יחד, החברים בחברה הנתונה, מתחילים להיות מושפעים משיקולים חברתיים חיצוניים, כמו שיפוט לפי צבע עור, מין או מוצא.
אם ימשיך התהליך, יביא לכך שבמקרה הרע, השופט יטה את משפטו לטובת הצד ה"חלש", כלומר: לטובת השחור כנגד הלבן, האשה כנגד הגבר וכו' - ובמקרה ה"טוב", כתגובת נגד, יתעלם מעובדת היותם של אנשים בלתי שווים היכן וכאשר עובדה זו כן נוגעת לענין, כמו, למשל, במצב שבו נפגעו אנשים על ידי מי שעשה זאת בגלל מינם, צבעם וכו'.
אי השוויון היא עובדה, שלעתים היא בעלת חשיבות. יש לקחת אותה בחשבון כמו כל עובדה אחרת, כדבר שעשוי להיות משמעותי. כל התעלמות ממנה או נסיון לטשטש אותה - ממניעים של מזימה שטנית, רגש נחיתות פשוט או כזה של רחמים מפליגים ונושאי חסד - תהיה מחיקה של עובדת מציאות.
מחיקה כזו, הנראית תמימה בקצה שבו היא מקלה על סבלו של אדם מסוים, עלולה להיות הרת נזק מבחינה אנושית לאנשים אחרים כי כיסוי עובדות, במיוחד אם הן משמעותיות, תביא תמיד לפחות יעילות, פחות תפקוד, פחות טוב. לצורך שיפוט צריכות העובדות להיות פתוחות לפני השופט, ועד כמה שאפשר מבלי להסתתר או להסתיר דבר.
איש חכם לא יסתיר מרופאו מידע בשל בושה: אנשים יודעים שלמען בריאותם עליהם להתפשט לפני הרופא ולתת לו גישה לאבריהם המוצנעים ביותר - ובמיוחד במצב שבו הם אינם רואים עצמם מושלמים מבחינת יופי ובריאות. הרופא, מצידו, לא יחמיא לאדם על בריאותו היכן שהוא רואה ליקוי. הוצאה אחת של לבנה עובדתית לא נעימה מתוך יסודות הקשר שנחוץ לידע האנושי במצב מסוים עלולה למוטט את כל קירות הבית על יושביו.
החברה האנושית מתבססת על הכרה בעובדות והדרך לאיבודה מבוססת על התעלמות מעובדות. יש להכיר בעובדות, ולגבי השוויון יש לומר כך: במציאות אין שוויון וכך, בהכרח, גם בחברה אנושית. בין בני אדם יש חכמים וטפשים - והטפשים יוצאים כנגד המציאות בזמן שהחכמים מברכים אותה לשלום, ומקבלים אותה בברכה, על הגיוון, השוני ואי השוויון שבה.
החכמים ביותר אף רואים באי השוויון עובדה שמבטאת את מקור הברכה של האדם - אבל זהו כבר נושא אחר...