תיווך לא מוסרי

תיווך לא מוסרי

המותרות של אדם אחד הם הלחם של אדם אחר וככל שיש בחברה נתונה יותר מותרות יש בה גם יותר פרנסה לחבריה. בעל ההון וכל מי שעובד עימו – כולל צרכניו - הם, למעשה, שותפים, אשר עלייתם ברמת החיים והתפתחותם החומרית נעשית במקביל ובהתאמה זה לזה ולא – כפי שיש המאמינים - של האחד על חשבונו של עמיתו.

זה שפוגע בשניהם הוא המתווך הכופה, המאמין שיש ביניהם ניגוד ענינים והמחזיק ברעיון שבין העשיר לעני שוררת מלחמה - והמפריד ומנגד בין עוגות ללחם, כמו אלה הטוענים ש"עושרם של העשירים בא על חשבון הלחם של העניים". מתווך זה, שאינו אלא גנב או פורץ שעורך, בפעולתו הפרטית, "השוואת הכנסות" אך לעתים מתחזה כבוזז הממשלתי, מקצץ במותרות של העשירים מתוך כוונה והצהרה לשפר, על ידי קיצוצים אלה, את מצבם של מיעוטי היכולת – ובראש ובראשונה של אנשים כמוהו...

אך בפעולתו זו הוא פוגע בשניהם, שכן בעל היכולת הוא מקור הפרנסה של העניים – וגם מה שבאמצעותו נוצרת, בסופו של דבר, חברה שבה קיימים, זה לצד זה, עוגות ולחם. אלה ש"מחלקים מחדש" את העושר – הסוציאליסטים-השודדים – מעבירים אותו מידי אלה שזכאים לו – בעלי ההון ואלה שעובדים עימם – לידי הבלתי זכאים. אלה האחרונים, הכוללים בראש ובראשונה את העוסקים בגזל, מייצגים מגזר לא-יצרני ואף הרסני, הפוגע בכלכלה כולה ומביא, פעמים רבות, להתמוטטותה בשל פגיעה ביסודות סחר-החליפין הטבעי בין חבריה.

נתונים נוספים