תרבות של מוסר כפול

 

תרבות של מוסר כפול

בתרבותנו מתפתח מוסר כפול, השולט בתחומים רבים. תפישת מוסר מוטעית זו מייצגת מוסר מלאכותי, המשמש לרבים כתחליף למוסר הנשען על המוסר המטאפיסי, אשר האדם יכול רק להתאים אליו את בחירותיו.

מוסר כפול, כמו הנוצרי, אשר מפריד ומנגד בין היצרים, התשוקות וההנאות האנושיות לבין מה שמוסרי, בשל הכרזתו עליהם כבלתי מוסריים, יוצר עיוות מתמיד בטבע הקיום האנושי על ידי כפייתו את האדם להיפטר ממה שחביב עליו ולאמץ את מה שהוא סובל ממנו.

בשל המוסר הכפול נפוצה בתרבות האמירה כי "כל דבר טוב הוא משמין, מהנה או בלתי מוסרי". אמירה זו, המתיימרת להיות בדחה, מבוססת על מה שעבור אנשים רבים היא אמת עצובה, באשר היא ממחישה את היות המוסר השליט כלי להפרדת האדם ממה שהוא אוהב.

אך מדוע מוסר זה נקרא "כפול"?

כי מכיוון שהוא קיים ביחס למציאות אנושית שבה מתקיימת נטיה טבעית של האדם לערכים הפוכים ממנו, הוא מייצר, למעשה, מצב שבו קיימים שני כיוונים שונים ואף מונגדים לפעולה האנושית: כיוון אחד של פעולה המיישמת מה שהאדם חפץ בו וכיוון שונה לגמרי של פעולה שבה מבצע האדם את מה שנחשב למוסרי. שני אלה יוצרים, למעשה, מוסריות כפולה, שאחת אפיינית לידיעת האדם והשניה לפעולתו.

שליטתו של מוסר כזה בתרבות יוצרת תרבות של מוסר כפול, המכוונת, למעשה, נגד האדם. זוהי תרבות אנטי אנושית בעקרון, שכן היא חורתת על דגלה המוסרי התנגדות למה שהם מאווייו הטבעיים של האדם – וקודם כל התקפה על עצם הנאתו מן הקיום, המכסה עצמה בלבוש רמאי של רעיון המציג את הנאותיו של האדם כמבטאות אי מוסריות יסודית שלו.

נתונים נוספים