תרמיות ומה שהן משיגות

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 899

 

תרמיות ומה שהן משיגות

"אל תטרח לבחון תרמית; ראה מה היא משיגה" אמרה אין ראנד. חשיבותה של אמירה זו גדולה שבעתיים באקלים הרוחני של ימינו אלה, שבהם חושב - או, יותר נכון, סובר - האינטקלקטואל המצוי כי עצם העובדה שאינך מסוגל למצוא טעות בטיעוניו מאשרת אותם. גישה זו כמוה כזו של פושע שסובר שעד שלא יחשפו את פרטיה המדוייקים של הדרך שבה ביצע את פשעו לא יוכח פשע זה ובעיקר: הוא לא ייחשף כשלילי. בעמדך לפני פושע שכזה עליך לזכור את אמירתה של אין ראנד. משמעות דבריה, בהקשר זה, היא שמעבר למציאת הרכוש הגזול באמתחתו אינך חייב להמשיך ולחקור - לא את הטכניקה שבה ביצע את הפשע, לא את ה"אליבי" שלו - ובודאי שלא את מניעיו הנסתרים; מאותה נקודה הוא זה שצריך לעסוק בהסברים…

לגישה תכליתית זו חשיבות בתחומים רבים ולא רק בבדיקת תרמיות. חשיבותה גדולה במיוחד בתחום בדיקת תיאוריות מופשטות; פעמים רבות מוצגת לפני היחיד תיאוריה כזו או אחרת, אשר היא מסובכת ביותר ומעמידה קשיים רבים לניתוח ו/או הסבר, או שיש צורך בכמות גדולה של זמן וכוחות כדי להוכיח ו/או לעמוד על טיבה. במקרה כזה - ואין זה משנה אם מדובר בסיפורו של השרברב על הסיבה לכך שלא יכול היה לבוא לביתך בזמן או בתיאוריה על התפתחות מערכת הכוכבים - עליך לשאול את עצמך, ברוח אמירתה של אין ראנד: מה משיגים התרמית, ההסבר או התיאוריה…

ההישג הוא הבחינה המסויימת של דרישת המציאות בהקשר הנתון - או, במלים פשוטות: היכן נמצא הדבר במונחים של רווח והפסד; מה זה אומר עבורי, מה זה נותן לי, האם זה משתלם לי ומועיל לי או מזיק לי וגורם לי להפסד. הקשר החיים של היחיד, של אלה שהוא חפץ ביקרם, של הערכים שלהם הוא דואג, הוא קנה המידה לבדיקת חוות הדעת של הרופא הממליץ לך לעבור טיפול מסוכן ויקר בבית החולים; בדומה לכך נשפט מאמר מדעי המתפרסם בכתב-עת או נאומו האחרון של מדינאי המנהל את עניניך.

הקו המנחה לבדיקת כל נושא שהוא איננו צריך להיות תשובה לשאלה: "האם זו אמת?" אלא תשובה לשאלה: "במידה וזו אמת, במה היא נוגעת לחיי?" - לצורך דוגמה פשוטה נתאר סוכן מכירות המנסה לשכנע אותנו לרכוש סדרה גדולה של ספרי הסטוריה. מה שאנו, כקונים בכוח, צריכים לשאול את עצמנו קודם כל איננו אם מה שיש בסדרה הוא דברי אמת או לא (ואיננו אומרים כי אין זה חשוב) אלא בעיקר אם יש לנו צורך שימושי נאות בסדרה כזו בחיינו ולהשקעה כזו בהווה.

דוגמה מתחום מופשט יותר ועל דרך השלילה (מה שהופך זאת לקשה הרבה יותר) היא נושא מופשט כמו חיי נצח, או המשכיות הנשמה: בעבר האמינו הכל בנצחיות הנשמה והיום לא. ללא שום הוכחה מדעית, כשעובדות רבות מנוגדות לכך, טוענים אנשים רבים שאין דבר כזה. מאידך טוענת מסורת אנושית בת אלפי שנה לקיומה של עובדה זו, כשהיא מחוזקת בתיאוריות ובכמות גדולה ביותר של עובדות ועדויות, החל מתיאוריות פילוסופיות וכלה בעדויות אישיות המוכיחות (למי שמאמין בן) כי יש קיום לנשמה לאחר מות הגוף. מה אמור היחיד לעשות מול שני כוחות מתנגדים אלה, שעל פני השטח של הנושא נראים כאילו הם מייצגים תיקו? על היחיד לשאול "מה משיגה התרמית?"

במקרה של תיאוריית המשכיות הנפש (או, נכון יותר, נצחיותה) חשוב לצפות בעובדה שהתיאוריה השוללת נצחיות מסוג זה איננה מציעה דבר זולת שלילה. במקרה הטוב, וזה יהיה בעיקר במקרים של רצון טוב, אמורה שלילה זו להציל את היחיד מבזבוז זמן וכוחות ואף להסיט אותו מדרך שעלולה להזיק לו. כך או כך, זה צריך להיות ברור שעם כל הרצון הטוב השלילה איננה אלא שלילה (שלא לדבר על כך ששלילת תיאוריה מקיפה כל-כך מחייבת מציאת פגם משמעותי לפחות ביסוד או בעקרון הראשי של התיאוריה).

זהו, כאמור, המקרה הטוב. אך יש למטבע צד שני: האפשרות שהשלילה דוחה תיאוריה שהיא נכונה. לעומת התיאוריה השוללת מציגה התיאוריה המחייבת את האפשרויות הבאות, הנגזרות ממנה: חיים טובים יותר, משמעות חדשה לחיים והבנה טובה יותר - או בכלל - של תהליכי החיים עלי אדמות, נתונים רבי משמעות לצורך תכנון אשרו של היחיד, עובדות חדשות שבאמצעותן ניתן להבין טוב יותר את הרפתקת החיים ודרך לחיים נכונים וטובים יותר שמשמעותם - להיות מאושרים יותר כבני אדם.

כל הדברים הללו הם הצעות בלבד. הם אינם מוכחים ובשלב זה הם אינם אלא הצעה לגבי מה ש"התרמית" - או, יותר נכון, התיאוריה, מציעה. הגדרת רווחים מסוג זה מצדיקה - במיוחד על רקע אלטרנטיבת הדחיה - פיתוי רב שעשוי להצדיק, עבור בני אדם רבים ובמידה רבה של צדק, את חקירת הנושא. אני מניח שזו גם הסיבה לכך שיותר ויותר אנשים מעוניינים בתיאוריית נצחיות הנפש אפילו אם הוכחתה המדעית רחוקה מהם ביותר. לבני אדם אין מה לעשות בתיאוריה לא מעשית, ומה שמושך אותם ברעיון של חיי נצח הוא מה שניתן לעשות אם יש בנמצא דבר כזה; "תרמית" שמשיגה רווחים כה גבוהים מושכת הרבה יותר מ"אמת" שאינה מעניקה שום רווח ברור… - והרי זו הסיבה שבגללה מוציאים אנשים הון עתק על ספרים וסרטים, בזמן שיהיו אנשים רבים אחרים שידאגו לרטון לגביהם בזעף כי אינם אלא "רמאות"…

נאמר כבר כי אין דבר מעשי יותר מתיאוריה טובה - ובמונחים של חיי אדם אין מציאות מענגת יותר מזו של ספר בדיוני טוב (ואין הכוונה דוקא למדע-בדיוני); במקרה של סרטים וספרים מופגנת חכמתם הטבעית של בני האדם עפ"י הרעיון שמצינו לעיל: רוב בני האדם עוסקים בבחינת מה מרוויחים החיים - ומה הם מרוויחים מן הסרטים והספרים - והתיאוריות המופרכות ביותר - אם אלה מאפשרים להם להשיג, כמו בתרמית טובה, הנאה, משמעות ותכנים שמעשירים את חויית החיים שלהם.

במקרה של תיאוריית המשכיות הנפש (או, נכון יותר, נצחיות) חשוב לצפות בעובדה שהתיאוריה השוללת נצחיות מסוג זה איננה מציעה דבר זולת שלילה. יחד עם זאת נראה כי בני האדם נמשכים לתיאוריה מסוג זה כי במידה ויש בה אמת, היא הרת משמעות לגבי מה שיוכלו לעשות בחייהם. קיום נצחיות הנפש אומר חיים טובים יותר, משמעות חדשה לחיים והבנה טובה יותר של החיים עלי אדמות.

ברור שעבור היחיד הנתקל ברעיון זה לראשונה כל אלה אינם אלא הצעות והשערות בלבד, שאינן מוכחות לו - אך בזמן שבו שלילתם אינה תורמת לו דבר, תאצור נכונותן של השערות אלה רווחים גדולים ומשמעותיים עבורו. זהו, ללא ספק, פיתוי שעשוי להצדיק, עבור בני אדם רבים, ובמידה רבה של צדק, את חקירת הנושא. יש להניח שזו גם הסיבה לכך שיותר ויותר אנשים מעוניינים בתיאוריית נצחיות הנפש אפילו אם הוכחתה המדעית רחוקה מהם ביותר. זו, ללא ספק, גם עובדה פסיכולוגית ש"תרמית" שמשיגה רווחים כה גבוהים מושכת הרבה יותר מ"אמת" שאינה מעניקה שום רווח ברור… - והרי זו גם הסיבה שבגללה מוציאים אנשים הון עתק על ספרים וסרטים דמיוניים, שאנשים רבים אחרים ירטנו לגביהם בזעף כי אינם אלא "רמאות"…

עבור אנשים רבים אין חויות רוחניות מענגות יותר מלקרוא ספר בדיוני טוב (ואין הכוונה דוקא למדע-בדיוני); זהו מקרה קלאסי שבו אנשים מיישמים, באמצעות חכמתם הטבעית, את הרעיון שמאמר זה דן בו - הם אינם עוסקים בשאלה אם מה שבספרים אלה הוא נכון אלא אם הוא מהנה. רוב בני האדם עוסקים בבחינת מה שהם מרוויחים מן הסרטים, הספרים והתיאוריות החדשות.

ראוי ביותר להדגיש שבצד רעיונות מוזרים, לא ברורים ולא מוכחים, המאפשרים לבני אדם להשיג, כמו בתרמית טובה, הנאה, משמעות ותכנים שמעשירים את חויית החיים שלהם - קיימים באויר רעיונות רגילים, "נורמליים", וטעוני שכל-ישר, אשר ממיטים על האדם אסונות כבדים. אלה האחרונים, התרמיות המשוכללות ביותר, הם אלה שלהם התכוונה אין ראנד כשמסרה לנו את "דרך הקיצור" לבחינת תרמיות.

ויתכן כי הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להפרדה ראשונית בין שני סוגי רעיונות אלה היא להציבם אל מול שאלת הבחירה האנושית, על יסוד ההנחה שלרעיון של אדם אחד שנכפה על אדם אחר יש להתייחס כאל תרמית עוד לפני בחינתו המדעית: אמת כפויה אינה יכולה להביא תועלת והנקיטה בדרך הכפיה כדי להשליט רעיון, יהיה אשר יהיה, מעידה, כשלעצמה, על היותו של רעיון זה, כולו או מקצתו, תרמית שאין טעם לבחון אותה כי ברור מה היא משיגה…

נתונים נוספים