אנחנו והאחרים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 991
אנחנו והאחרים
בשלבים הראשונים של התבגרותו נוטה האדם לשאול: לשם מה לי בני אדם אחרים? אח"כ הוא נזכר באמו – שבלעדיה לא היה עובר את יומו הראשון – והתשובה כבר ברורה לו. אך יש לעתים מזומנות מצבים רבים, במיוחד כאלה שבהם קשים החיים בחברה האנושית, שבהם מתגנבים אל הלב מאוויים כמוסים של בריחה אל מחוץ לחברה, אל המדבר, כדי להיטהר מן הזוהמה, כדי להגיע למצב של נקיון יסודי, יחידאי, שאינו זקוק לאיש.
ואז – אחרי שהגשמנו את החלום הנאיבי הזה – לומדים אנו את העושר העצום שקיים בחיים החברתיים. לא, לא את העושר שיכול להיות קיים או את זה שיכולים אנו להשיג אם נדע איך להגשימו, אלא את זה הקיים כבר ברשותנו, ולו רק מכיוון שעצם קיומנו הוא תוצאה של מפגש בין בני אדם שמצאו חן אחד בעיני האחרת או האחת בעיני האחר. כן, כך או כך לומדים אנו את הקסם הנפלא שקיים בעובדה שלא נועדנו לחיי בדידות.
רצוננו בקרבתם של אחרים שקול בעוצמתו רק לרצונם של אחרים בקרבתנו, כי ה"ביחד" מקפל בתוכו את סוד האושר והעושר גם יחד, שכן כשאנחנו ביחד אנחנו הכי לבד – ולא במובן של הבדידות אלא במובן של הצלחתנו לפעול למען עצמנו בצורה הטובה ביותר, בעזרת אחרים. זהו מפתח החיים הטובים בחברה ראויה – חיים שבהם מאפשר לנו הקשר עם אחרים להשיג למען עצמנו יותר משיכולנו להשיג לו היינו לבד.
זו הסיבה שבגללה מביא כל אחד מאיתנו למפגש המשותף את מה שהצליח הוא להשיג, ושבאמצעותו יכול הוא להעשיר את האחרים. כל התרבות האנושית המתקדמת מבוססת על ידע התמחותי והאדם בה מבסס את חייו על סחר ערכים אותו הוא מנהל עם מומחים מקצועיים. כמו בכל תחום אחר, בין אם מדובר בהכנת מזון, בתחבורה או ברפואה, פונה האדם הנאור המעוניין לספק את דרישותיו למומחים המקצועיים ביותר שיש בידו להשיג; ההגיון העקרוני המעורב בנושא גורס כי כדאי שאדם לא מומחה יעביר את בעיותיו המקצועיות לידי מומחים, העוסקים בהן בצורה מקצועית.
האדם המתקדם בן זמננו חי בחברה אנושית רבת-התמחויות; הוא לוקח את ילדיו למורים, מבקר אצל רופא ואוכל במסעדות שבהן טבחים מומחים מבשלים את ארוחותיו. בעולם של היום מאפשר המסחר לאנשים החיים במקום אחד ליהנות ממקצועיותם של אומנים החיים בזמנים אחרים ובארצות אחרות. בתחומים כמו אמנות ומדע אנו נהנים מעבודותיהם של מומחים שנפטרו מן העולם לפני זמן רב. ורבים רבים הם האחרים שלא נכיר לעולם באופן פרטי אך שכבני אדם ישרים ונבונים אין אנו יכולים להתחמק מלהכיר בתרומתם לחיינו.
אם לא היו האחרים היה בידינו מעט מאד. כי כמה מתוך כל העושר העצום של האפשרויות שקיימות ברשותנו בעולם היינו מספיקים לספק לעצמנו אם היינו מסתמכים רק על כוחותינו שלנו. ואסור לנו, עם זאת, לשכוח את העובדה הנפלאה שכל עוד לא פגענו באיש, כל מה שקיים ברשותנו הוא באמת שלנו בזכות, כי עליו שילמנו ואותו רכשנו בכוחנו שלנו, ומתוך היחס הטוב של ידידות, אהבה וסחר שקיים בינינו לבין האחרים. כי סוד מה שבינינו טמון בכך שאחרים אלה, קרובים או רחוקים ככל שיהיו במקום או בזמן, קרובים הם אלינו מאד כי הם מלמדים אותנו אין להיות יותר ויותר אנחנו מאשר כשאנחנו לבדנו.