לדעת שהתודעה יודעת

לדעת שהתודעה יודעת

שיטת השורשים שעליה מבוססת הלשון העברית מקנה למשתמשים בה תחושת אחדות מושגית כוללת, להבדיל משפות חסרות שורשים, כמו אנגלית. למשל, באנגלית, המלים "לדעת" (TO KNOW) ו"תודעה" (CONSHESNESS) אינן שייכות לאותה משפחת מלים, מה שמכריח פילוסופים לשוניים או בלשנים למצוא פתרונות לוגיים לקשר שבין המושגים הללו – אם הם בכלל מכירים בצורך כזה. בעברית, לעומת זאת, שבה שתיהן נובעות מאותו שורש, לא רק שאין צורך למצוא קשר כלל, אלא שלמעשה ההיפך הוא הנכון: בעברית, שלא כמו באנגלית, עצם העובדה ששתי מלים נובעות מאותו שורש אומרת כשלעצמה שמדובר, למעשה, באותו מושג בשתי השלכות שלו למציאות.

לכן, בעברית, הקשר בין "ידיעה" ל"תודעה" – כמו "יודעת", "יודעים", "אדע", "נודע" ו"תדענה" ברור לכל אדם על יסוד אינטואיטיבי של שכל ישר, שאינו נזקק להסבר מיוחד.

דבר זה זהה בנוגע למושגים רבים אחרים, המחוברים מבחינה הגיונית על יסוד של שורש משותף, המצהיר שמדובר באותו מושג, מה שמשמעו שאותו עקרון נמצא ביסודן של המלים השונות ודי בשימוש באותן אותיות כדי לבטא זאת. בעברית ברור שבמלים "הלך", "הולך", "יילכו" ו"הולכים" מבוטאת אותה פעולה בגופים וזמנים שונים, ואילו באנגלית לא קיימות כלל מלים שונות. בהקשר כזה יהיה השינוי ענין תחבירי הנוגע לשינוי מבנה המשפטים, אשר יישמע בעברית דומה לזה: "הוא הולך", "אני רוצה הולך", "אנחנו רוצה מחר הולך" וכיו"ב.

נתונים נוספים