רוח, גוף, אבנים ומלט.

רוח, גוף, אבנים ומלט.

אף כי מבחינה חומרית מורכבת חומת אבנים יותר מאבנים מאשר מהמלט שביניהן, המלט, מבין שניהם, הוא ההופך את ערימת האבנים לקיר.

מי שחושב על התפתחות המודעות האנושית הפרטית ו/או על התפתחות התודעה האנושית באבולוציה נוהג לחשוב עליהם כעל תהליך של איסוף אבנים-לבנים ושוכח לרוב את הדבר היסודי ששום בנאי לא יתחיל בלעדיו את עבודתו - את המלט שמחבר בין הלבנים.

יחסו של המלט ללבנים הוא כיחס היסודי של הרוח לחומר. עובדת היות שניהם עשויים מאותו חומר יסודי אינה משנה את העובדה העקרונית ששימושם שונה מבחינת פעולתם ולכן גם זהותם שונה..

מנקודת מבט חומרית הקיר הוא בעיקרו הלבנים. מנקודת מבט רוחנית הקיר הוא בעיקרו המלט אשר מחבר ביניהם. לכן, אף שחומרית, הקיר הוא יותר לבנים ממלט, הרי שללא המלט אין לו עמידה כלל.

עקרון זה מדגים את היחס בין רוח האדם לגופו: בזמן שהגוף מבטא יותר את ממשותו של האדם מבחינה חושנית, רוחו היא הקובעת את היחס שבין איבריו ואת טבע תפקוד ההיבט החומרי שלו ביחס למטרותיו.

נתונים נוספים