התפתחות לימוד נושא האלוהים

 

התפתחות לימוד נושא האלוהים

מנקודת המבט של המתבונן ביהדות תופשת המהות השלטת – אלוהים – את מלוא תשומת הלב שלו; הוא מצפה, בדרך כלל, שיוכיחו לו את קיומו על יסוד מדעי. דבר זה, שהוא בעייתי כשלעצמו, ניתן להיעשות לא בצורה מעבדתית אלא על ידי שאלות והנחות שיסבו את שומת לבו של המבקש להיבטים הכרוכים בהקשר.

קודם כל, יש לשאול איך יתכן שאלוהים זוהה על ידי כל כך הרבה תרבויות בכל כך הרבה מקומות שלא היה ביניהם כל קשר? יש בנמצא שתי אפשרויות יסוד: שמדובר באותה מהות או לא. אם מדובר באותה מהות אז יש בכך אובייקטיביות של תצפית של אנשים רבים ועדות לכך שיש לה קיום, כי ישות מזוהה איננה יכולה שלא להתקיים - ואם לא מדובר באותה מהות אז בודאי צריך לחקור את ההבדלים בכדי לדעת איזה מהות היא בעלת תוקף ואיזה לא.

מה שמשותף בין זיהויי האל בתרבויות שונות - ושדרכו אפשר לראות את מה שמשותף לתרבויות אלה - הוא צורת הראייה של האל. נאמר שהדת היא צורה קדומה של פילוסופיה אך מדובר בענין פרטי יותר: מדובר בתהליך שמתחיל באלילות, שמשמעה זיהוי מהות או מהויות יסודיות במציאות, שהן אחראיות למה שמתרחש במציאות בהיררכיה מסוימת.

בהקשר זה, תרבויות שונות אחת מרעותה מבחינה אנתרופולוגית, והדבר בא לידי ביטוי קודם כל בזיהוי האלילים השונים ולאחר מכן בזיהוי אלילים כמהויות חומריות או רוחניות. ככל שהזיהוי מתקדם יותר, הוא מופשט יותר וישנו תהליך הפשטה תרבותי קבוע שבא לידי ביטוי בתנועה שקובעת בכל פעם יותר אלילים ומופשטים יותר עד אשר הדת העמוקה ביותר רואה מעבר לכל האלילים אל אחד, שהוא הביטוי של כל האלים - אלוהים - ומהות רוחנית שעומדת מאחורי כל העובדות החומרייות.

מבחינה זו, מדובר בגורם שבא אחרי שהדתות מזהות את הדברים במציאות בצורה מסוימת, מכיוון שהחיים הפיזיים וצרכיהם אינם מחכים והשלב המתקדם הוא השלב הפילוסופי, שבו התהליך הוא של זיהוי אלילי פילוסופי של גורם זה או אחר במציאות הבלתי נצפית - הרוחנית - כגורם שאחראי למה שקורה בעולם. בעקבות זיהוי זה באה ההבנה שכל מה שקיים הוא גורם המהווה איחוד של כל הידע מתחת להבנה שכל מה שיש - חמרי ורוחני כאחד, נצפה ובלתי נצפה כאחד - הוא ביטויה של אותה מהות, שהיא מלאה את כל ההוויה של הקיום.

החזקה של מהות זו כעובדה ולמידתה ככלל היא היסוד לגדילה ולצמיחה האנושית - זוהי מטרת השלב הבא של החקירה הפילוסופית המציאותאית: חקירת המציאות, הפיזית והרוחנית גם יחד, כאחדות יסודית, למטרת רווחתו של האדם. דבר זה משתלב עם הלימוד היהודי של המציאות האלוהית, שכן, לפי היהדות, בריאת העולם והאדם נעשו במטרה מפורשת שייווצר מצב שבו יהנה האדם מקיומו בעולם.

נתונים נוספים