חלק, שלם ובריאה

 

חלק, שלם ובריאה

יחסי החלק לשלם - שני ההיבטים היסודיים במציאות. מנקודת מבטו של השלם הכל הוא אחד כי כל הדברים הם מהות אחת ולכן אין תנועה, הווה אומר: אין חלל, אין זמן ואין חומר. מנקודת המבט של החלק יש חלקים שונים, השתנות והתחלפויות, יש חומר, זמן וחלל ודברים נמצאים בצמיחה.

אלוהים שברא את העולם בכדי להיטיב לא יכול היה לברוא מציאות נוספת וזו גם ההוכחה לכך שהתפישה הדתית מקבלת את אי האפשרות ליציאה מחוץ למציאות. בהתאם לתפישה הרואה את אלוהים כביטוי כולל של המציאות, העולם נברא בתוכו של אלוהים, כלומר בתוך המציאות ולא מחוצה לה או מעבר לה.

בריאת העולם היא מימוש של פוטנציאל מציאות שבא לידי ביטוי בדיוק באותה דרך ועל יסוד אותו עיקרון פעולה של התודעה האנושית: אותה ראשוניות שהיא היסוד לכל פעולה אחרת של בחירת מיקוד אשר בשלב הראשון עסקה בזיהויים ובראה מציאות אובייקטיבית על יסוד זיהוי.

מבחינה זו הזיהוי הוא היבט של הבריאה, כלומר: הוא הוא דרך הבריאה. יש כאן ביטוי של אובייקטיביות קיום הדברים. כך גם ניתן להבין את דבר הבריאה. כשד' אומר: יהי אור ויש אור, האור אינו מופיע אחרי האמירה אלא עם האמירה. כלומר שהאור הוא הביטוי העובדתי של האמירה וקיומו הפיסי הוא ביטוי של קיומו הרעיוני.

נתונים נוספים