מושג האלוהים

 

מושג האלוהים

הוכחת תקפות מושג האלוהים במציאות זהה להוכחת תקפות מושגים המתייחסים לערכים מופשטים כמו אהבה, אמנות ופילוסופיה. (זה מעניין לשים לב לכך שאנשים שאינם מכירים צורה זו של הגדרה / חשיבה / טיפול בחומר ומתקשים, יבטאו את הקושי שלהם, מבלי משים, בטענה שלאלוהים אין ביטוי במציאות הפיסית או ביטוי פיסי שניתן לתפשו על ידי החושים.

התשובה לכך היא שלמעשה הביטויים הפיסיים של מושגים כמו אהבה, אמנות ופילוסופיה גם הם "פיסיים" רק במידה שבה אנחנו יודעים את הקשר של פעולות מסויימות במימד הפיסי למושג המופשט שבו אנו עוסקים. למשל, אנו קושרים חיבוק פיזי עם אהבה, נגינה בכינור עם אמנות וספר הגותי עם פילוסופיה, אך אם לא ידענו מה מהווה ביטוי של מה לא היינו מסוגלים לראות מושגים מופשטים במימד החושים.

לכן, חשובה ההגדרה של אלוהים בצורה תקפה, כדי לכוון אותנו אל ביטוייו במציאות החושית. לכן, הגדרה של אלוהים שהוא מעבר לחושים או לפיסי איננה תקפה יותר מהאמירה שאלוהים היא מהות שנמצאת מחוץ למציאות.

המושג השכלתני-ריאלי "אלוהים", שהיהדות דוגלת בו, שונה לחלוטין מהמושג המיסטי-לא רציונלי שלו, המוצע על ידי המיסטיקה הנוצרית, למשל; מושג האלוהים היהודי – והאובייקטיבי – בא לידי ביטוי בכל המימד הפיסי ומכך גם ההשקפה שהכל נסי, כלומר שהכל מהווה עדות לקיום האל.

עדות זו איננה טמונה בהנחה-עובדה (שמחייבת הוכחה כשלעצמה) שהאל ברא את העולם, אלא בעובדה המטפיסית-אפיסטמולוגית של הגדרת האל, הגורסת שהוא מושג מופשט המאחד את כלל הקיים במציאות. הסכמה להגדרה די בה כדי להתחיל "לראות" את אלוהים בעובדות הפיזיות, כי עפ"י הגדרה זו אלוהים אינו בא לידי ביטוי בעובדה פיזית נצפית זו או אחרת, אלא בכל העובדות הנתפשות על ידי החושים.

לפי הגדרה זו אלוהים אינו בא לידי ביטוי רק בעובדות הנתפשות על ידי החושים – אלא, למעשה, בהרבה יותר מזה: בעובדות שאינן נתפשות על ידי החושים – וגם במה שאינו בכלל עובדות כלל, כמו למשל דברים שעשויים להיות עובדות או כאלה שלעולם לא יהיו עובדות. אך הדבר כולל, בהכרח, את כל העובדות המופשטות, המבוטאות על ידי המושגים הנוגעים למשפט, שצויינו לעיל.

מכך, קיימת היררכיה, פירמידה של מושגים, אשר מושג האלוהים נמצא בראשם, ואשר ממנו נגזרים שאר המושגים. הכרה בקיום המושג "אלוהים" מציבה אותו במקום גבוה אף יותר ממקומו של מושג המציאות במערכת המושגים האנושית וזאת כי, שלא כמו מושג המציאות, שהוא מושג-העל הפילוסופי, האלוהים הוא מושג העל המציאותי, העובדתי, המסויים והמייצג את אחדות כל הדברים בצורה ישירה.

במובן זה ניתן לראות את המושג מציאות כמייצג היבט של המושג אלוהים: את ההיבט הפילוסופי, המופשט, של קיום הדברים, שהדרך היחידה לבטאו היא כפי שעשתה זאת אין ראנד, כשציינה "הקיום קיים", על אותו משקל של "א היא א" האריסטוטליאני.

לכן, ביהדות, מהווה מושג האלוהים רק אחד מתוך קבוצה של מושגי-תארים המתייחסים אליו, כשכל אחד מהם מדגיש או ממחיש היבט אחד שלו: השם (מושג העל של המושגים המסויימים: השמות), המקום (מושג העל של ההימצאות ביקום החמרי), אדוני (מושג העל של ההתייחסות היצור האנושי אל בוראו), הוייה (מושג העל המייצג את האובייקטיביות של היחס הבין-זמני – הנצח) ועוד.

מכלול מושגים-שמות זה מקיף את היבטי המציאות הראשיים המתייחסים לאלוהים, מתארים אותו – אך לפי הוגים דתיים מסויימים (כמו הרמב"ם) אינם מביאים לתפישתו המלאה אלא רק ל"טעימה" של מהותו. הדבר מציג הבדל מהותי בין הגישה היהודית, המציגה את האלוהות ממספר היבטים שאינם מחוייבים לכיסוי מלא שלו ואף אינם מהווים הגדרה שלו – לבין הגישה הפילוסופית, אשר מנתחת (וגם זה לא תמיד) את המושג כדי להבין את משמעותו.

מבחינה זו, הניתוח או ההגדרה הפילוסופיים צריכים להיבחן קודם כל בהקשר של תקפות פילוסופית ולאחר מכן בהקשר של חקירה מדעית. זה צריך להיות ברור כי אם הגדרה מסויימת לוקה מבחינה פילוסופית, אז משמעות הדבר היא שאין טעם להמשיך ולחקור אותה מדעית. כך, מהווה הפילוסופיה מיון מקדים לבירור תקפות המושג. לכן יש מקום לבירור פילוסופי מקדים של מושג האלוהים לפני חקירתו – אף כי עבור מאמינים רבים נערך בירור כזה כבר בתחילת הדרך מבלי להשתמש במונחים הפילוסופיים הרשמיים, פשוט על ידי השכל הישר, המהווה, כשלעצמו, מכשיר ידיעתי בעל תוקף פילוסופי אף ללא הכשרה מקצועית בתחום זה.

עובדת היותו של השכל הישר מכשיר ידיעתי רב משקל בהוייה האנושית מציגה את המכלול הפילוסופי של המישוג וההגדרה כנמצאים על תנאי במכלול הידיעה האנושית – וכך הדבר. כדי להיות אדם ו/או להפעיל את השכל אין צורך בשיטה פילוסופית סדורה. עם זאת, יאמר מי שיאמר כי פעולת היסוד של השכל האנושי היא פילוסופית בשל יסודיותה המופשטת ויש רגליים לדבר: אך הפילוסופיה, כמו הפסיכולוגיה, התמסדו כמדע באנושות הרבה אחרי שהאנושות הפעילה כבר את תבונתה בשירות החיים ולכן, כדי לטפל במושג האלוהים, החי עם האנושות הרבה לפני היוולדות הפילוסופיה כמדע, איננו זקוקים למדע הפילוסופיה כדי לבססו.

כהערה מוספת נוספת ניתן לומר כי במובן זה יש להיזהר מטיפול פילוסופי במושג האל, כדי שטיפול כזה לא יכחיש את קיומו או יערער עליו, כפי שכבר קרה בהסטוריה הפילוסופית המודרנית.

נתונים נוספים